חלק 4

53 8 1
                                    

"כל השיעור ניסיתי להבין למה אחותך התכוונה כ-שהיא אמרה שמר שון נורא ואיום" מיילי הכריזה בארוחת צהריים אחרי שווידאה היטב שמר שון לא נמצא בטווח שמיעה וראיה

"אולי היא התכוונה למר שון אחר," ג'ני חשבה

"או שפשוט....." מייק אמר ונתן למילים לחלחל פנימה

"אולי נשאל אותה פשוט למה היא התכוונה." מיילי הציעה לחלל

"פפפ," ג'ני ירקה "היא לא תקשיב לי, תעזור לי או תחשוב עלי! אם בכלל היא תאמר לי משהו כנראה שזה לא יהיה נכון ואנחנו רק נעשה צחוק מעצמנו"

"רגע," מיילי קפצה ופנתה למייק "אח שלך גם נמצא בכיתה של סטפני לא?"

"כן," מייק אמר בחוסר עניין, לאחר כמה שניות עיניו נצצו "אנחנו יכולים לשאול את ג'ון."

"וואו, ממש הברקה." מיילי הדביקה חיוך מתרשם מזויף "איך חשבת על זה?"

"תקשיבי לא יודע.... באמת מתנה משמים" מייק הנהן ואכל במרץ את ארוחת הצהריים שלו.

"תגידו," ג'ני שאלה "אתם רוצים לבוא איתי אחרי הלימודים לגלוש קצת?"

"בטח." מייק אמר ומשך בכתפיו

"אני לא יכולה היום." מיילי אמרה בהתנצלות,

"חבל, רציתי שתלמדי אותי את הטריק החדש שהמצאת." ג'ני אמרה מבואסת "טוב, אולי ביום אחר." היא הוסיפה כדי לא לגרום למיילי להרגיש רע.

"איזה שיעור יש עכשיו?" ג'ני שאלה כשפנו לצאת מחדר האוכל,

"ספורט, עם המאמן קופל." מייק אמר באופטימיות יתר.

"אוי לא" מיילי מלמלה 

אשמח לתגובות..... 

אוהבת :)


אבא פלוס שלושWhere stories live. Discover now