פרק - 1

103 8 8
                                    

חשב לי לציין שאני באמת מאמינה בהארי ואוליביה
--------

נקודת מבט הארי :

אני עכשיו יושב בחוף הים וחושב אני צריך לנקות את הראש, אני עייף כבר מהמשחק המזיוף שאני ולואי צריכים לעשות אני לא אוהב אותו אני שונא אותו ואנשים מכריחים אותנו להראות כאילו אנחנו זוג. שיזדיינו כולם.

לאחר כמה זמן שאני נמצא פה החלטתי לחזור לכיוון הבית,
"הצילו הצילו" שמעתי קול מלאכי ולא הבנתי מאיפה מגיע הקול הזה. הסתובבתי וקלטתי את הבחורה הצעירה והיפה הזאת צועקת לעזרה , מיד רצתי לכיוונה
"תושיטי לי יד אני ארים אותך" אמרתי, "אני לא מגיעה בבקשה תעזור לי" היא אמרה, מיד קפצתי קפיצת ראש והרמתי אותה על כתפיי.

"את בסדר?" שאלתי, "כן תודה הצלת את חיי" היא אמרה. "אולי נלך למיון כדי לבדוק שהכל בסדר?" אמרתי,"אני פוחדת ללכת לבד " היא אמרה בכל עצוב ,והרגשתי רע לראות אותה ככה
"אני אבוא איתך לאב" היא קפצה עליי ואמרה "תודה תודה תודה" ,"ואני לא לאב שלך מאמי" היא אמרה בקול מתנשא "ואני לא מאמי שלך אישה" היא עשתה פרצוף נעלב והיו לי רגשות אשם . "אמרנו שאנחנו הולכים למיון לא?!" היא אמרה בזעם גדול

נסענו למיון ואני מרגיש רגשות אשם שדיברתי אליה ככה,והיא לא מדברת הרבה אני חושב שפגעתי בה .
"את בסדר ?" ,"פתאום אתה נחמד אליי לאב?!"
"אני מצטער, פשוט לא ידעתי איך קוראים לך" החלטתי לנצל את ההזדמנות "ובאמת לא אמרת לי אך קוראים יפה" אמרתי, "אתה צריך לעשות הרבה בשביל לדעת איך קוראים לי" היא אמרה.

______________________

הוליביהWhere stories live. Discover now