Bad boy want's me

הטיסה

גם היום הארי היכה אותי. הוא מכה
אותי כבר יומיים רצוף. היום הוא
השאיר לי סימן על הידיים, הוא השאיר
לי סימן כחול-סגול כזה. אמה ממשיכה לא לבוא כי היא חולה בשפעת.
אתמול לא הגעתי ושיקרתי לאמא שלי שאני חולה והיא האמינה לי.

הארי הזהיר אותי כבר שהיום יכאב לי יותר כי לא הגעתי אתמול. פחדתי לצאת מהכיתה, שאלתי את המורה אם היא צריכה עזרה ולמזלי היא הנהנה ועזרתי לה. היא חסכה לי 10 דקות של סבל וכאב. *חשבת שתתחמקי ממני?* הארי שאל אותי כשהייתי ליד הלוקר שלי.

הוא תפס את ידי בחוזקה וסובב אותה.
נאנקתי מכאבים אבל זה לא הזיז לו.
*את תצטערי על זה שהתעסקת איתי*
הוא אמר לי לא מרפה ממני.
הוא היכה אותי באותו מקום שהיה בו את הסימן והסימן גדל, לא נראה לי שהוא ייעלם מתישהו. הוא דחף אותי על הלוקרים והרגשתי כאב עז.

*אני הולך להיות הסיוט שלך* הוא אמר אבל הוא טעה. הוא כבר הסיוט שלי.
הוא זרק את הספרים שלי עליי והלך.
את שאר היום ביליתי בלנסות להתחמק מהארי אבל לא הצלחתי. בכל פעם הוא תפס אותי והרביץ לי. בסוף היום יצאתי ראשונה מהכיתה והלכתי לכיוון הבית שלי.

*לאו את ממהרת?* הארי תפס בידי בחוזקה וסובב אותי. *שאלתי אותך משהו* הוא העלה את טון הדיבור שלו.
*ל... לבית* גמגמתי מרוב פחד.
הגעתי למצב שאני מתה מפחד....
*בלי להגיד לי להתראות?* הוא שאל עם חיוך מרוח על הפנים. *להתראות* אמרתי עם מבט מושפל.

*שאני לא אצטרך להזכיר לך בפעם הבאה* הוא תפס בפניי והנהנתי. חשבתי שהוא יילך עכשיו אבל טעיתי. הוא נשאר והיכה אותי...
חזרתי הביתה והסתרתי את הסימן שהארי עשה לי ביד.יש לי הודעה חשובה בשבילך* אמא שלי אמרה כשנכנסתי לבית.

*אבא שלך רוצה שתלכי אליו, לגור איתו* היא אמרה. *את רוצה ללכת אליו?* היא שאלה והנהנתי, רציתי לברוח מפה.
*זה מפריע לך?* שאלתי אותה והיא הנידה בראשה. *אם לך טוב, לי טוב* היא ענתה וחיבקתי אותה ועליתי לארגן מזוודה. אמא. אמרה שאני טסה היום בלילה.

שמתי את כל הבגדים שלי ואת כל הדברים שיש לי בבית בתוך כמה מזוודות ואחרי שעתיים בערך סיימתי לסדר את המזוודות. התקשרתי לאמה והודעתי לה שאני נוסעת והיא אמרה לי לבוא אליה. הלכתי אליה והיא חיבקה אותי חיבוק חזק. *אני לא מאמינה שאת עוזבת* היא אמרה.

•••••

הייתי אצלה בבית שעתיים ואז חזרתי לבית שלי. נשאר לי עוד 3 שעות עד הטיסה והחלטתי להעביר אותם עם אמא שלי. היינו במסעדה ואז טיילנו ברחוב ואחרי שעתיים ומשהו חזרנו הבייתה.
הורדתי את המזוודות לסלון והלכתי להיפרד מאמא שלי.

אמא שלי הסיעה אותי עד לשדה התעופה ורק שם נפרדה ממני. *אני אתגעגע אלייך* אמרתי וירדו לי דמעות.
*אח תבכי, אני אבוא לבקר* היא ניגבה את דמעותיי וחיבקה אותי חיבוק חזק.
*את ליה אנדרסון?*מישהו שהיה נראה כמו שומר ראש שאל והנהנתי. *בואי איתי* הוא אמר וחיבקתי את אימי שוב והלכתי איתו.

*אבא שלך אמר לי לקחת אותך* הוא אמר והנהנתי ועלינו על הטיסה.
אחרי רבע שעה בערך נרדמתי וככה עברה כל הטיסה.
*גברת ליה* השומר קרא לי והתעוררתי.
*הגענו* הוא אמר והנהנתי ויצאנו מהמטוס. הוא לקח את המזוודות שלי ונכנסנו לתוך מכונית יוקרתית.

*אבא!!* קראתי כשראיתי אותו ליד בית גדול וחיבקתי אותו. *ילדה שלי, כמה זמן לא ראיתי אותך* הוא אמר ואסף אותי לחיבוק חם. *בואי ניכנס* הוא אמר והנהנתי. הבית היה גדול ועצום. *איך הייתה הטיסה?* הוא שאל. *היה נחמד* עניתי והוא הנהן. *את בטח עייפה, החדר שלך בקומה השניה* הוא אמר

*אני באמת קצת עייפה* אמרתי.
*אני שמח שבאת לגור איתי* הוא אמר והנהנתי. *גם אני שמחה* אמרתי ועליתי לחדר שלי. הוא היה עצום!!!!
הוא היה החדר הכי טוב שאפשר לבקש.
שמחתי שסוףסוף נפתרתי מהארי הגועלי הזה. נשכבתי על המיטה ושקעתי בשינה עמוקה.

היי העלתי עוד פרק תגיבוו...