היא התהלכה בשדה, ידיה פרושות לצדדים כך היא עוברת בין כל הפרחים, רגליה יחפות כך שהיא מרגישה את האדמה הלחה בין אצבועתיה. האדמה הקרירה הרגישה לה נעימה כל כך, טיפות הגשם טיפטפו על ראשה והרטיבו את שערה.
הכל סביבה היה כל כך קר, היא אהבה את זה.
הקור הרגיש לה נעים, מרפא את הצלקות שלה, מנקה את ראותיה, שוטף את ליבה מכל הרגשות המתים ואת ראשה מהמחשבות.
היא לא ידעה לאן היא הולכת, היא עקבה אחריה ליבה,
תחושת חופש שהרגישה לה כה נדירה, כמעט בלתי מושגת
החום הזכיר לה את העבר, העבר שהשאיר אחריו כוויות וצלקות
2/4/21
