הרכבת להוגוורטס חלק 1 🚃🚃🚂

Start from the beginning
                                    

נ.מ ניקו

הגענו לתחנת רכבת, ואמרו לנו ללכת דרך הקיר בין הרציפים 9 ו10.   אני אמרתי שאני לא מוכן להיכנס בקיר, ורק טיפש כמו פרסי יתנגש בכוונה בקיר.
נראה שהם (הקוסמים והמכשפות) לא הבינו מי זה פרסי, וזה גם לא עניין אותם. אחד מהם עם העין הקריפית שאל בבילבול:  "אז איך תגיע?"
אני רק עניתי שיש לי את הדרכים שלי..
וויל הסתובב אליי במהירות ואמר לי לא לעשות את זה, בהוראת הרופא. אני רק גילגלתי עיניים ומשכתי אותו איתי למסע צללים.
כשהגענו לרציף 9 ו 3/4 היה לי טיפה סחרחורת, וויל מיהר לתת לי קצת אמברוסיה ולנזוף בי.
הוא אמר לי שזה לא נגמר וכשנגיע הוא יטפל בי על כך.
הקוסמים הגיעו אחרינו אחד אחד, וכשראו אותנו התנשפו בהקלה ובילבול. אפולו עבר כמעט אחרון, ונעץ בי מבט של: הלך עליך, ורמז על וויל שעמד עצבני לצידי.
בלעתי את אוקי בהבנה, זה הולך להיות המון זמן מתיש במרפאה.
עלינו במהירות לרכבת, התאומים נפרדו מאיתנו ואמרו שיש להם עסקים עם אדם שקוראים לו לי.
אני ווויל הלכנו נכנסנו לאחד התאים ושאלנו את הילדה שהייתה שם אם אפשר להיות איתה בתא? (יותר נכון וויל שאל, הוא המנומס מביננו). הילדה הנהנה והציגה את עצמה בשם לונה. לאחר שהצגנו את עצמנו היא מיהרה לשקוע בעיתון שקראה הפוך.
וויל פנה אליי בעצבים והתחיל לנזוף בי על כך שלא הקשבתי לו ועשיתי מסע צללים. אבל אני קטעתי אותו עד מהרה בנשיקה.
הוא העמיק את הנשיקה, ולא התנתקנו עד ששמענו כיחכוח עצבני.
התנתקנו במהירות וראינו את הארי וג'יני עומדים בפתח התא. לונה הרימה את עיניה ונופפה לג'יני, ששאלה אם אפשר לשבת פה כי כל שאר המקומות תפוסים.
לונה הנהנה אליהם והתיישבה לידינו, מיד אחריה הארי הצטרף והתיישב לידה.
"אז מה, אתם זוג?" שאלה ג'יני במבוכה. וויל ענה לה שכן.
היא הנהנה בראשה ואמרה במשיכת כתפיים:  "מגניב".
וויל שניסה לפתח את השיחה עוד יותר (למורת רוחי) אמר:  "אז מה, איפה רון והרמיוני?"
"הם מדריכים, אז הם בתא של המדריכים, אבל הם יבואו עוד מעט.."  ענה הארי במקומה.
וויל שלא ידע איך עוד להמשיך את השיחה המשיך באותו מטבע ואמר:  "מגניב" במשיכה כתפיים.
"איפה אפולו?" שאל הארי לפתע.
"הוא הלך להסתובב כאן, להכיר אנשים חדשים, ואולי גם כמה בנות..." אמר וויל בשיעמום. די הופתעתי, מתי הם דיברו? אבל אז נזכרתי שוב שאפולו אל והוא בטח דיבר איתו במחשבות שלו..
הנסיעה המשיכה לה, ועוד ילד מוזר בשם נוויל הצטרף לתא.
הוא הראה לנו צמח מוזר שסבתא שלו קנתה לו, והצמח כיסה את כולנו בנוזל סמיך ירוק וכהה.
ילדה נחמדה הופיעה בתא בשם צ'ו בדיוק שנייה אחרי שהתכסנו בדבר הירוק והמגעיל, ראיתי שהארי הובך שהיא רואה אותו ככה, והבנתי שהוא מאוהב בה.  (אני מבין בלזהות אנשים מאוהבים, אני יכול להיות בדברים האלה בן אפרודיטה).
לאחר מכן ג'יני כשפה כישוף שניקה אותנו ורון והרמיוני נכנסו.
הם דיברו על זה שמישהו בשם מאלפוי, שמסתבר שהם לא סובלים גם מדריך, ועוד איזה מישהי בשם פנסי שהרמיוני קראה לה פרה. ואני לא יכולתי שלא לחשוב על הרה.
בשלב מסוים הפסקתי להקשיב והתחלתי לעצום עיניים, אבל הבנתי בערך שהרמיוני כנראה העליבה את המגזין שאבא של לונה עורך..
ואז כשפתחתי עיניים כי לא הצלחתי בכלל לישון ברעש הזה (מה שבכלל לא אפייני לי) הדלת נפתחה ומישהו שקוראים לו מאלפוי נכנס לתא ואפולו עמד מאחוריו.

היוש, הנה שוב אני, זו שחופרת לכם..
סתם סתם, (נראה לי). 🤦‍♀️
בכל אופן, אני מקווה שאהבתם את הפרק 🤩
ביום שני יש לי יומולדת עברי, ואני מתכננת לעשות מרתון, 🥳
אבל, אני כרגע לא ממש מרגישה טוב, אז אני מקווה שיהיה לי כוח לכתוב את הפרקים למרתון..
אז אם זה לא יצא, אני ממש מצטערת😢
בכל מקרה, אמרו לי להתחיל לחשוב על הכל בחשיבה חיובית, אז אני באמת מקווה שאני אצליח לכתוב.. 😁
נתראה בפרק הבא, יומטוב❤️

סולאנגלו ואפולו בהוגוורטסWhere stories live. Discover now