" בוקר טוב " אמי לחשה לי באוזן, " בוקר טוב גם לך " עניתי לה.
" היום הראשון ללימודים את מתרגשת? " הלימודים האלו חשובים לה אז עניתי לה שכן למרות שזה שקר.
כולנו ישבנו לאכול ארוחת בוקר, עם דן.
כבר אמרתי לכם שאני לא אוהבת אותו, יש בו משהו מוזר, הוא מסתיר משהו,אני בטוחה.
התארגנתי ורציתי לצאת, " את שוב פעם עם הבגדים האלו? " אמי שאלה אותי, " לא נמאס לך ללבוש הכל שחור? ", לא אמא, אני אוהבת את זה אבל תודה.
התעצבנתי כל כך שפשוט הלכתי ברגל לבית הספר.
היה לילה גשום, כל הכבישים בוץ ומים, אני די מתחרטת שהלכתי ברגל, אבל אני חייבת לשמור על העקרונות שלי.
התקשרתי אל סוזן וסיפרתי לה הכל, על דן ועל מה שקרה בבוקר, באותו זמן שאני מספרת לה בא רכב ופשוט השפריץ עליי את כל הבוץ שהיה בכביש, הייתי עצבנית כל כך שפשוט צעקתי לו " רציני? " הוא חזר עם האוטו לכיווני ופשוט בחן אותי ושאלתי אותו מה הוא רוצה?, והוא פשוט ענה לי " סליחה" וצחק, " את מבינה סוזן? " אני כל כך שונאת את העיירה הזו, סיפרתי לה.
הגעתי לבית ספר והייתי צריכה לנתק לסוזן את השיחה,הבית ספר היה גדול ומפחיד, כמו בסרטי אימה.
כשנכנסתי כולם נעצו בי מבטים, בגלל הלבוש שלי, אני כבר רגילה לזה.
היה לנו ארוחת בוקר מוקדמת, כנראה מנהג אצלהם.
התיישבתי ליד כמה ילדים נחמדים שראיתי; נואה, שאותו תכירו עוד מעט, הלן וגק.
הלן הייתה ממש נחמדה וכבר תכננתי את החברות שלנו.
" על מי את מסתכלת? " הלן שאלה אותי וצחקה
בדיוק כשחשבתי עליו הוא חייך, לא הבנתי למה.
" אלו החברים שלו " גק אמר לי.
" קוראים לו טיילר "
" הם תמיד יושבים שם, ביחד, טיפוס של מוזרים ",
" גק, לא יפה לדבר ככה " הלן ענתה לו וצחקקה.
" כל הבנות מאוהבות בו, אולי יש לך סיכוי. " אמרה לי הלן.
המשכתי להסתכל עליו בחיבה, עד שהוא ראה אותי, זה היה כל כך מביך.
" היילי? ", " את פה?"
" כן, נואה, אני פה " הסתכלי עליו עם חיוך ציני.
ישבתי מחוץ לכיתה וחיכיתי שהשיעור יתחיל, הילד שהשפריץ עליי צעק עליי ליד חברים שלו " הנה הפריקית עם הבוץ " אני רציתי להרביץ לו באותו הזמן, אבל אמא שלי אמרה לי להתנהג כמו " ילדה טובה " ואני עושה את זה רק כי זה חשוב לאמא שלי.
ילד התיישב לי ואמר לי " אל תתייחסי ככה זה טיילר הוא גועלי, הוא ה"פופולרי" בשכבה, כל הבנות נמרחות עליו ואני אפילו לא מבין למה " צחקתי ואמרתי לו שהוא עושה הצגה ושאלתי אותו מה שמו, הוא ענה לי " נואה " ואני סיפרתי לו שקוראים לי היילי ועשינו היכרות, הוא די נחמד.
השיעור התחיל וישבתי בשולחן הפנוי, היה שיעור ביולוגיה, אני די אוהבת את השיעור הזה.
באיחור של עשר דקות נכנס טיילר, אותו ילד שהשפריץ עליי.
" ברוך שובך " המורה אמרה לו, כל המורות אוהבות אותו, דווקא אותו? תהיתי לעצמי.
המורה אמרה לו לשבת לידי ושהוא יסביר לי את השיעור, הצבעתי ואמרתי " המורה אני יודעת את החומר, אני לא צריכה אותו "טיילר חייך, לא הבנתי למה, " מצויין, לך לשבת לידה " אמרה המורה, " אתה לא משחרר ממני הא? " שאלתי אותו " תאמיני לי שאת צריכה אותי ", " אני בטוחה " עניתי לו בזלזול, הוא כל כך עצבן אותי.
המורה אמרה לנו להתעסק בכל מיני מבחנות, טיילר פשוט ישב ולא עשה כלום, אני לא מבינה את הקטע שלו.
" אתה מתכוון לעזור? " שאלתי אותו, " אמרת שאת לא צריכה אותי, לא? ", " אותך לא, את הציון שלך כן " הוא צחק והתחיל לעזור לי סוף סוף.
YOU ARE READING
It's just me - hebrew
Romanceהיילי קופר, סתם עוד נערה רגילה שעברה עם אמה לעיירה קטנה בניו יורק בשם גרינפורט לאחר מות אביה. נערה שעוד לא יודעת מה החיים מצפים לה, או בכלל, מה העיירה מצפה לה, ואילו סודות אפלים מצפים לה. נערה שרק עכשיו התחילה להבין מי היא באמת, ומאיפה היא באה. חשבה...
