פרק 37

12K 173 15
                                    

נקודת מבט יותם:

"הכל טוב" ניחמתי אותה. רציתי להתפרק ולבכות איתה אבל לא אוכל לעשות אתזה כי אחר כך היא תתפרק הרבה יותר.

"בואי נכין לך אמבטיה ואז נאכל משהו בסדר?" היא הינהנה לתוך החזה שלי. "מעולה" 

"איך לעזעזל מבשלים?" ליז הייתה במקלחת ואני במטבח "פסטה פסטה זה קל" הוצאתי חבילת פסטה מהמזווה ועבדתי לפי ההוראות. "עכשיו לשפוך" שפכתי את הפסטה לסיר עם המים רותחים ומיד הלכתי לאחור "פאק" ישבתי בשולחן לבינתיים ובדקתי הודעות. 

"מה זה הריח הזה?"

"הכנתי פסטה"

"כמה זמן זה על הגז?"

"אממ משהו כמו ארבעים דקות"

"דאדיי פאקק" היא רצה לסיר וכיבתה את הגז "בחיים לא הכנת פסטה?"

"לא. למה?"

"תזמין אוכל פשוט. הפסטה התבשלה יותר מדי"

"אויי מצטער"

"הכל בסדר דאדי" היא נשקה לשפתיי 

הסתכלתי על ליז שישנה על חזהי הסתכלתי על הילדה שנקשרתי אליה יותר מדי. יותר ממה שהייתי צריך לפחות. 

קיבלתי הודעה מישי:                                                                                                                                                            'כבר תשע וחצי איפה אתה?'

'לא אגיע היום... עניינים משפחתיים'

'בסדר'

"דאדי?"

"בייבי תחזרי לישון עדיין מוקדם"

"אתה הולך לעבודה?"

"לא היום. היום אני איתך"

"אבל אתמול היית איתי"

"אני פה לכל פעם שתצטרכי"

"דאדי אני לא רוצה לחזור לבוסטון. טוב לי פה. איתך עם החברים שלי. אני לא רוצה לגור עם דודים שלי אף פעם לא אהבתי אותם"

"היי קומי רגע" היא התיישבה ואני אחריה "חשבתי על משהו בלילה... כמובן אם רק תרצי. מה את אומרת שאגיש בקשה כאפוטרופוס בשבילך? ככה לא תצטרכי לעבור לבוסטון ותהיי פה עם החברים שלך ותגורי אצלי. וגם תהיי קרובה להורים שלך למתי שתצטרכי"

"אתה באמת תעשה אתזה?"

"כן. ואם לא אצליח ואני משוכנע שאצליח. אז עוד חודשיים את 18 ואת יכולה לעבור לארץ בחזרה" ליטפתי את פניה "בסדר?"

"אני אשמח" 

"יופי ילדה טובה"

"עכשיו. מה את אומרת שנצא לאכול ארוחת בוקר?"

"בסדר" היא קמה לכיוון הארון.

היא חזרה לחדר עם טרניג שחור וחולצה צמודה שחורה.

"אוו את לא. בואי לפה"

"אבל בא לי שחור"

"אבל שחור עצוב ואני לא רוצה אותך ביותר עצובה."

"אבל דאדי-"

"אין אבל בואי נחליף" הוצאתי לה מהארון גינס וחולצת גולף לבנה.

היא גילגלה לי עיניים והלכה להחליף "לא לגלגל לי עיניים" הזהרתי אותה.

"דאדי אני יכולה טלפון חדש? הוא נהרס לי פשוט" היא שאלה בדרך הביתה מהמסעדה.

"בסדר אבל תשמרי עליו. בסדר?"

"ברור דאדייי תודה רבהה" היא נשקה לי על הלחי.

Daddy's little girlحيث تعيش القصص. اكتشف الآن