טובעת בים של צלילים, שוכחת לרגע מהצרחות.
שוקעת בין אלפי מילים, שעות עד אינסוף נמשכות.
עוטפים אותי מכל עבר, סיפורים של אחרים.
מאחים בי כל שבר, לבבות יצוקים בתוך שירים.
יושבת מטושטשת, מגששת באפלה.
מנסה, קצת נואשת, שפתיי לוחשות תפילה.
חכו לי רק רגע, כפי שאני לכם מחכה.
אין בי כל נגע, רק שומרת על זכות שתיקה.
השמש בי שוקעת, וחמה מעליכם זורחת.
הרוח את הסוף קובעת, ונשימה אחרונה ממני פורחת.
YOU ARE READING
מסכה כואבת
Poetryלפעמים כשהקירות סוגרים עליך מכל הכיוונים, כשאתה מרגיש שאתה נופל ואף פעם לא נעצר, כי אין קרקע תחתיך שתתפוס אותך, ואתה מסתיר את הרגשות מפני העולם, אבל בכל זאת מתוסכל כשאף אחד לא רואה עד כמה שבור אתה - הדמעות שלך הופכות למילים שננסכות על הדף בייאוש...
