Businessman

7

'שבוע.

לילה טוב אהוב'

החיוך שהיה על פניו של כחול העיניים היה כל כך רחב שלחיו כאבו.

הוא לא ידע מה ייקרה עוד שבוע, ומה שונה מעכשיו. אבל הוא ידע שעוד שבוע יהיו לו תשובות, והוא קיווה שאיתן יחזור גם הארי. הארי שלו.

הוא הרשה לעצמו להיזכר במצב שהיה בניהם פעם,

'הדייט הראשון שלהם, פלאשבק:

לחץ לא התחיל לתאר את המצב שבו השניים נמצאים. הם עשו אחד לשני עיניים במשך זמן רב, ואתמול הארי, או כמו שלואי קורא לו 'האיש והתלתלאז'' הציע לו לצאת.

לואי עובד במזנון בקולג' שבו השניים לומדים, מרוויח כסף בשביל לחסוך לעתיד.

הקשר של השניים התחיל במקרה כשהם נפגשו במזנון, ומאז הארי הגיע לשם כל יום.

כל יום שהייתה ללואי משמרת, יותר נכון להגיד.

אחרי חודש של פלירטוטים הם היום יצאו לדייט ראשון.

"מכל המקומות שיש, אתה לוקח אותי לכאן?" לואי שאל בצחקוק כשהביט על הבניין הנטוש.

"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שבתוכו" הארי אמר לאחר

"אבל אם הקנקן שקוף אין למה להסתכל פנימה" הנמוך אמר כבדרך אגב, גורם לאחר לפרוץ בצחוק שבסוף סחף גם אותו.

"בוא ניכנס" הארי אמר והושיט את ידו בחיוך חושף גומות.

לואי לא יכל שלא לחייך, אוחז בידו ועוקב אחריו אל הבניין.

"וואו" היה הדבר היחיד שלואי יכל להגיד ברגע שהם הגיעו אל הגג של הבניין.

"אני לא בטוח ששמעתי מה אמרת, אתה יודע, הגג די רועש מהרוח" הגבוה אמר בהתגרות, 'זוכה' לגלגול עיניים.

"הנוף של העיר הזו מדהים" לואי אמר כשהתיישב מסתכל סביבו בפליאה.

"תאמין לי, הנוף שלך יותר" הארי מלמל בחולמניות, לא שולט על פיו, גורם לאחר להסמיק.

הם דיברו הרבה, ובלי לשים לב הם העבירו כבר שלוש שעות, על גג של בניין נטוש, בדיבורים בניהם וזה הרגיש הכי טבעי בעולם. הלחץ של 'דייט ראשון' נעלם כלא היה.

"אם הייתי מנשק אותך, איך היית מגיב?" הארי שאל לפתע, גורם לאחר להסמיק.

"אני מניח שתצטרך לראות בעצמך" הנמוך השיב.

"לואי?"

"כן?"

"אני יכול לנשק אותך?"

כחול העיניים לא ענה, הוא פשוט נישק את האחר'

"הארי תחזור אליי כבר, אני לא יכול ככה יותר" לואי לחש אל החדר החשוך, עוצם את עיניו בכאב על המצב, ועל הזיכרונות.