הגורל שלנו

שיחה עם אבא

אישה שלי😍:
אני: בוקר טוב אישתי האוהבה😍😍❤❤

אני רואה שהיא בכלל לא הייתה מחוברת חוץ מאתמול, כנראה עוד ישנה, אבל עדיף ככה מאשר שהיא תהיה עם אבא שלה.
"נווו עלמה מה קורה שנה?!!" אני צועק לה, לא מבין מה ילדה בת שש לוקח שנה להתרגן, עלמה יוצאת מהחדר שהיא לבושה בג'ינס כחול כהה, וחולצה לבנה עם פייטים, "אני לא יודעת איזה נעל לבחור" עלמה אומרת, מחזיקה ביד אחת זוג נעלי ספורט לבנות של אדידס, וזוג שני ביד השנייה, סנדל לבן, "נווו עלמה את רצינית" אני אומר, מתוסכל "את כולה בת שש מי מסתכל על זה" אני אומר בעצבים, אבל לא גבוהים כי בכל זאת היא הנסיכה שלי, "במקום להתלונן תעזור לה לבחור" אמא אומרת מהמטבח, "אוקי אז אדידס" אני אומר, ועלמה הלכה לחדר, אחרי שלוש דקות עלמה חזרה מאורגנת ואנחנו יצאנו....

****************

~14:30~

נקודת מבט ליאב:
חזרתי הביתה אחרי היום כייף עם עלמה, אכלנו ארוחת בוקר ולקינוח היא רצתה גילדה של מקדולנס, ואז היא ראתה חנות צעצועים שפשוט לא יכולתי להגיד לה לא, אבל העיקר שהצלחתי לשמח אותה, "אוו חזרתם איך היה?" אמא אומרת, ואני מופתע שהיא בבית "היה כייף מה את עושה בבית?" אני שואל, "ביטלו לי היום" היא עונה לי ואנחנו יושבים בסלון, "אמא תקשיבי קיבלתי הצעת עבודה טובה הרבה יותר שתכניס סכום כסף הרבה יותר גדול מעכשיו והחלטתי שאני לוקח את ההצעה הזאת" אני אומר לה, "וואוו איזה יופי אני שמחה לשמוע אבל מה זאת העבודה הזאת" היא שואלת, אמא שלי חכמה היא יודעת יפה מאוד שעם מדובר בסכום כסף גדול זה לא בא בחינם, "אמא אני חוזר לכפיר" אני אומר, היא ישר מביטה בי לא מבינה עברה שנה, "אני לא מבינה אתה חוזר לצבא?" היא שואלת אותי, "כן אמא אני חוזר להיות מפקד וזה סכום כסף טוב" אני אומר, "לא לא אני ממש לא מקובל עליי שתחזור להיות חייל ועוד בקרבי ועוד מפקד אתה השתגעת" היא אומרת, "אמא תקשיבי המשכורת היא 20 אלף זה יעזור פלאים לבית אני חייב לעשות את זה" אני אומר, היא מתחילה לבכות "אבל זה לא להיות בבית זה לחזור להיות בצבא לכל התנאים שם אתה סבלת שם מה שכחת?" היא אומרת תוך כדי שיוצאות לה דמעות מהעיינים, "אמא לא שכחתי אבל אני רוצה לעזור לך תני לעשות את זה בשבילך אני מתחנן" אני אומר, מקווה שהיא תבין שאני רוצה לעזור לה לסגור את כל החובות "אני אוהבת אותך כל כך ואין לך מושג כמה זה יעזור לי רק תשמור על עצמך שם" היא אומרת לי מחבקת אותי ומנשקת אותי "אין לך מה לדאוג זה רק לשנתיים ואני אתחיל מיום ראשון שבוע הבא" אני אומר, היא מחבקת אותי חזק, ולא מפסיקה להודות לי, "לא משנה כמה זבל של אבא יש לך אבל אתה האוצר" היא אומרת לי, מרגשת אותי, אני מחבק אותה ומנשק אותה, "אני יוצאת לראות  מה עם הבנים" היא אומרת, ויוצאת לא לפני שהיא חוזרת על עצמה ואומרת לי שוב תודה, אני נכנס לחדר שלי, רוצה לדבר עם היפה שלי, אני מתקשר אלייה
"השיחה מועברת לתא הקולי" אני לא מבין, אני נכנס לווצאפ ורואה שהיא בכלל לא הייתה מחוברת, אני מתחיל לדאוג, אני מתקשר שוב ואין תשובה, אני קם מהמיטה שלי, ובדיוק אמא שלי הגיעה חזרה עם האחים שלי, "מה זה אתה יוצא?" היא שואלת אותי, "כן אני צריך ללכת" אני אומר ממהר לא נכנס לפרטים, "רק שתדע זה לא פייר שרק לעלמה עשית יום כייף" רון אחי אומר, "כן זה ממש לא פייר" איתן אחי השני מוסיף, "אל לתדאגו קניתי לכם גם דברים לכו תראו זה אצל עלמה" אני אומר, הם צועקים לי תודה ורצים לחדר, אני יוצא מהבית ישר על האופנוע שלי בדרך לליהי

נקודת מבט ליהי:
אני ממש מרוצה אחרי השיחה שלי עם אבא, אני באמת חושבת שמגיע לו הזדמנות אמיתית ולראות אותו מוכיח את זה מול הבת שלו, "אבא אנחנו יכולים ללכת לפארק?" אלמוג שואל את אבא, "כו בתנאי שליהי תקח אותכם" הוא אומר, ברור שאני מסכימה "אני בנתיים אכין לנו ארוחת צהריים המבוגר הולך?" אבא שלי שואל, ואנחנו עונים לו כן, אנחנו יוצאים לפארק דרך הגינה של אבא, זה פשוט ממש ממול, אלמוג וליאור הלכו למגלשה, ואני הלכתי להתיישב בנדנדה, הטלפון שלי אין לו סוללה אז השארתי אותו בבית ועם אבא יקרא לנו הוא יכול לבוא בדיוק שנייה ואני אשמע אותו, "ליהי ליהי!!" אני שומעת את מעיין צועקת לי, "בואי לסובב אותי" היא צועקת לי מהקרוסלה, אני קמה ואני מתחילה לסובב אותה ואז גם אני עולה, אלמוג וליאור מצטרפים אלינו וממש כייף לנו, שאנחנו עוד שנייה עפים, אנחנו אוהבים להריגש את זה ככה, ושזה ממש מהר, "איפה ליהי ליהי ליהי" אני שומעת צעקות, "אלמוג תעצור!!" אני צועקת לאלמוג, כל הראש שלי מסתובב אני עדיין לא קמה אני מחכה טיפה שהכל ירגע "ליהי ליהי איפה את" אני שומעת שוב זה בא מהבית, אבל אני לא מזהה את הקול, "בואו הולכים" אני אומרת לאחים שלי שגם הם בקושי יכולים ללכת,
אני מתקדמת מהר הביתה ואני יותר שומעת "איפה למה היא לא עונה לי איפה היא תענה לי" אני שומעת צעקות מהבית של אבא, אני לא מבינה מה הולך שם, אני מתחילה לרוץ ואני שומעת את אלמוג צועק לי לחכות, אבל אני רצה לגינה, רוצה להבין מה קורה, אני מסתכלת לראות איפה האחים שלי, והם גם רצים, אני נכנסת הביתה ואני רואה את ליאב צועק על אבא שלי, ואבא שלי מנסה לענות לו אבל ליאב עצבני מידי, "ליאב" אני אומרת, אבל הוא לא שומע אותי מרוב שהוא צועק, "ליאב!!!!" אני צועקת, ואז הוא שם לב אליי, הוא רץ אליי מרים אותי וישר מחבק אותי, אני מרגישה את הדופק שלו כאילו הוא רץ מרתון, "חיים שלי מה יש לך" אני אומרת לו תוך כדי החיבוק שהוא מוחץ אותי, "דאגתי לך יפה שלי למה את לא עונה לי?" הוא שאל, שיט שכחתי להדליק אותו, "מאמי אני מצטערת לא היה לי סוללה ושכחתי להדליק אותו שהוא היה במטען" אני אומרת לו, וואיי מסכן שלי הוא כל כך דאג לי, בכלל לא סיפרתי לו שאני ואבא שלי השלמנו