A Secret Relationship

פרק 10-

"את בטוחה שאת רוצה ללכת?"

"אני לא רוצה להיות רעה..."

"את לא תהיי רעה אם לא תלכי."

"אבל זאת מסיבת קבלת ילדים חדשים."

כריס הביא לי מבט ריק. "זה לא אומר שאת צריכה להרגיש צורך ללכת."

נשכתי את שפתי. "אתה לא רוצה שאלך?"

"אני רוצה שתבואי אליי," הוא ענה. "ימי שישי הם הימים שלנו. לא בנים חדשים ולא בנות חדשות."

"אתה מקנא שאני אראה את ארון?"

הוא נחר. "אני לא מקנא."

חייכתי. "אז אני מניחה שג׳רמי לא קיים?"

"הוא סיפור אחר, כי את מעוניינת בגברים גדולים."

הפנים שלי התחממו וגרמו לכריס לגחך. שיחררתי חגורה, ובאתי לפתוח את הדלת אך הוא נעל. הבאתי לו מבט חסר סבלנות. "לא שוב פעם, כריס."

הוא הביא לי מבט תמים. "לא מה?"

ביטלתי את הנעילה ובמהירות הלכתי לידית.

קליק

ביטלתי שוב פעם את הנעילה.

קליק

"תפסיק!"

"תבטיחי לי שלא תשתי אלכוהול," הוא ביקש ונשען לעברי בכיסא. "אני לא רוצה שתעשי משהו שתתחרטי עליו."

סובבתי את ראשי לעברו וכיווצתי את המצח. "אני לא שותה, כריס."

"אני יודע שאת לא, אבל אני מכיר אותך. אם יפעילו עלייך לחץ חברתי, את תוותרי."

"אני לא!"

הוא הרים גבה.

"אוקיי בסדר, אני הייתי," מלמלתי והשפלתי את מבטי. "אבל אני מבטיחה שאני לא אשתה לא משנה מה."

כריס עדיין לא היה נראה שמח. "זה לא שאני לא בוטח בך, הולי."

"זה ארון שאתה לא בוטח?"

"איך ידעת?"

הטון הפתאומי והקשה שלו גרם לי למצמץ. "אמ, מה?"

הוא עצם את עיניו לרגע והניד בראשו. "כלום. לא משנה."

"לא, לא משנה מה-"

"את תאחרי אם לא תלכי," הוא קטע אותי.

"כריס אנחנו לא מסתירים סודות אחד מהשני..."

הוא הסתכל עליי לרגע וסוף סוף נאנח. "את באמת יכולה להיות זאת שאומרת את זה, הולי?"

העיניים שלי נפתחו. על מה הוא מדבר? "למה אתה מתכוון?"

"אני לא כועס," הוא התחיל באיטיות.

"על מה?"

"למה לא אמרת לי שארון ידע עלינו?"