A Secret Relationship

פרק 4- חלק א׳-

"כריס?"

"כן?"

"אתה יודע משהו על התאומים?" שאלתי וסובבתי את ראשי הצידה כדי שאני אוכל לראות אותו. "כאילו, אתה מכיר אותם או משהו?"

העיניים שלו התכווצו בבלבול. "לא, למה?"

"אין סיבה..."

הפנתי את תשומת ליבי חזרה לטלוויזיה. כריס זז מה שגרם לי גם לזוז כי נשענתי עליו. ימי שישי היו לילות של סרטים בשבילנו. השבוע הזה זה היה הבחירה שלי. אבל לא יכולתי להתרכז בסרט. המחשבות שלי חשבו על התאומים- יותר נכון על ארון. למה הוא היה חייב לדבר איתי? זה בקשר לפעם הראשונה שראיתי אותו והיה נראה שהוא מכיר אותי מאיפה שהוא?

"יש משהו מוזר לגבי אלכסיס הזאת," כריס פתאום הגיב. "אף אחד לא מדבר אלייך באופן ישיר... מה את חושבת?"

"אני חושבת שארון מכיר אותנו," פלטתי. "גם לקסי. היה נראה שהם מכירים אותי. מה אם הם יודעים משהו? מה אם הם גילו שאנחנו ביחד? או אם איך שהוא הם מכירים את שון ו-"

כריס שם יד על הפה שלי וסתם אותי. "הולי, תירגעי."

הסתכלתי עליו ונרגעתי קצת כשראיתי שהוא נראה לגמרי רגוע. הוא הוריד את ידו והציע לי חיוך. "שון בכלא. אנחנו לא חייבים לדאוג לגביו."

"אבל מה אם-"

"אין מה אם, הולי."

כיווצתי את המצח. "אבל אנחנו צריכים לחשוב על הכל..."

כריס הניד בראשו. "את יכולה להחשיב הכל בלי שון. בחיים לא ראיתי את אלכסיס או ארון. אין מצב שהם מכירים אותנו. ראית אותם פעם?"

"לא," עניתי. "אבל הם הביאו לי את המבט שאתה הבאת לי בפעם הראשונה שראית אותי."

כריס גיחך. "הם הסתכלו עלייך כאילו את היית הבן אדם שהם אהבו?"

הנדתי בראשי. "לא! אבל-"

"תקשיבי הולי, אין מצב שהם מכירים אותנו."

"אבל מה אם הם כן?" דרשתי והבאתי לו מבט חסר סבלנות.

הוא נאנח. "אם הם היו יודעים שאנחנו ביחד, כנראה היינו צריכים להיפרד."

"להיפרד?" חזרתי על המילים שלו והרגשתי את הפה שלי נהיה יבש.

"אם הם יספרו למישהו, אני יכול לאבד את העבודה שלי ואותך יעיפו מבית ספר. לא באמת אכפת לי אם אני אאבד את העבודה שלי אבל אני לא רוצה לראות אותך מסולקת מבית ספר חמישה חודשים לפני שאת מסיימת," כריס אמר לי והעיניים שלו הסתכלו על שלי. "אבל בגלל שהם לא יודעים, אנחנו לא צריכים לדאוג בקשר לזה, אוקיי?"

"אני..."

כריס הוציא קול קטן, עטף את ידו סביבי וקירב אותי קרוב יותר אליו. אחרי זה הוא שם את השמיכה עלינו. "את דואגת יותר מידי," הוא הגיב ונישק את הראש שלי.