A Secret Relationship

פרק 3-

"נו כבר, הולי!" קייסי התלוננה ומשכה בידי.

הנדתי בראשי ושמתי משקל על הרגליים שלי כדי שהיא לא תצליח להזיז אותי לעבר האולם ספורט. "לא! אני חולה-"

"היית לגמרי בסדר בשיעור של מר. הייווד!"

"זה בגלל... זה בגלל..."

"מה? המבט המהפנט שלו גורם לך להחלים?"

גלגלתי עיניים כשקייסי צחקה על הבדיחה של עצמה. "אני באמת לא מרגישה טוב, קייסי."

"חבל."

עם משיכה אחת חזקה, קייסי הצליחה לדחוף אותי. היא ניצלה את הרגע, במהירות פתחה את דלתות האולם ספורט, דחפה אותי פנימה וסגרה את הדלת מאחורינו. ישר ניסיתי לעזוב אבל קייסי עמדה מול הדלת ולא נתנה לי. "את לא הולכת לתת לי לפגוש את המורה החדש לספורט לבד, נכון?" היא דרשה ושילבה ידיים.

הסתכלתי על קייסי. במקום להגיד לה שג׳רמי המורה החדש, הבנתי שעדיף שהיא תגלה לבד. התכנון שלי היה לזייף שאני חולה כדי שאני לא אצטרך להגיע. קייסי עכשיו הרסה לי את התכנון.

"פשוט תחליפי בגדים," קייסי דרשה ודחפה אותי לכיוון חדר הלוקרים. "אני בטוחה שהיא או הוא לא יהיו כאלה גרועים."

נאנחתי ונתתי לקייסי לדחוף אותי לכיוון הלוקרים. הרבה בנות כבר התלבשו ועשו את דרכן לעבר המדרגות בזמן שבנות החליפו חולצות ומכנסיים. פתחתי את הלוקר שלי, הוצאתי את השקית עם הבגדי ספורט שלי והתחרטתי שלא הבאתי מכנס ארוך. אם ג׳רמי אומר לי אפילו מילה אחת, אני אביא לו אגרוף ברגע שבית ספר יסתיים...

"היי הולי! היי קייסי!"

במהירות לבשתי את החולצה והסתובבתי כדי לראות את לקסי עומדת מאחוריי בשמחה. "היי."

"יש לכן מכנסי ספורט שאני יכולה להשאיל? לא ידעתי שאנחנו אמורים להביא..."

כשהנדתי בראשי, קייסי הביאה לה תגובה חיובית. לקסי הפנתה את תשומת ליבה אל קייסי וראיתי את החיוך שלה מתרחב. קייסי הוציאה חולצה לבנה ומכנסיים שחורות של הבית ספר. העיניים שלי נפתחו כשהם עצרו על זה. המכנסיים הארוכות של קייסי!

"קייסי-"

"הנה!" קייסי חייכה והביאה לה את הבגדים. "סליחה שזה טרנינג."

הלב שלי צנח. עשיתי פרצוף והסתובבתי חזרה ללוקר כדי להוציא את השורט שלי. הייתי צריכה לבקש מקייסי מוקדם יותר. לקסי הייתה יכולה ללבוש את הבגדים שלי. בעצב, הורדתי את הג׳ינס שלי והחלפתי לשורט ורק עכשיו שמתי לב כמה הם היו קצרים.

לקסי וקייסי עלו ראשונות במדרגות. עקבתי אחריהן באיטיות, לקחתי את הזמן שלי עם כל מדרגה ודאגתי לא ליפול על האבק. לא שיש אבק- אבל בכל מקרה. כשפתחתי את הדלתות של האולם, חיפשתי את החיוך והגיחוך של ג׳רמי אך לא ראיתי אותו בשום מקום. התלמידים רצו מסביב לאולם ספורט. הבנים שיחקו כדורגל. לאנס אחד מהם. חייכתי כשמישהו חטף ממנו את הכדור. בצד השני של האולם ספורט, מישהו שיחק כדורסל עם הנעל שלו.