תמרה♡

היי מהממת♡
          אני אשמח אם תתני צ'אנס לספר החדש שלי.
          הוא ספר מאפיה, רומנטיקה ואקשן. אם את אוהבת אחד מהז'אנרים האלה אז הספר הזה בשבילך!
          https://www.wattpad.com/story/372381148?utm_source=android&utm_medium=link&utm_content=story_info&wp_page=story_details_button&wp_uname=Maya_w03

היי אממ אני בכלל לא יודעת איך להתחיל הזה, בייחוד בגלל העובדה שקצת נעלמתי מפה בחודשים האחרונים, אני פשוט אכתוב ואראה אם אעשה עם זה משהו...
          עוד כמה דקות מתחלף התאריך, ל5.8 ובתאריך הזה יש יומולדת למישהו מיוחד בשבילי, הוא מתוק וקטן, אוהב מאוד את באטמן, ג'ינג'י וכתום.
          אני מניחה שכולכם כבר שמעתם עליו, אריאלי.
          אריאל ביבס.
          את אריאל מעולם לא פגשתי, אבל הוא קרוב משפחה שלי מצד אבא. ומבלי לפגוש אותו במציאות אני יודעת שהוא היצור הכי חמוד שתפגשו. הוא אח מתחשב, ילד מכבד והחבר הכי טוב שיכול ליהיות.
          
          אבל ביום אחד הכל נקטע לו. החברות הטובה, המשפחה והתחביבים. כי חטפו אותו. אריאלי כבר לא בבית שלו, כבר לא עם החברים שלו.
          הוא סובל.
          סובל פיזית, סובל נפשית, ופשוט סובל.
          זה רמת סבל שאנחנו, בחיים לא נוכל להבין את זה. בחיים.
          ונכון, הוא ילד קטן, ונכון הוא לא תמיד מבין. אבל אחרי כמעט שנה בעזה. הוא בוגר יותר מכל אחד ואחת מאיתנו.
          
          יש לי אח, עוד חודש וחצי הוא בן 5, כמו אריאל! אריאל גדול ממנו בסך הכל חודש. אח שלי בקושי יודע לאכול קוסקוס מבלי שכל הרצפה תתלכלך. אבל אריאל? אריאל יבכה מהתרגשות אם יביאו לו לארוחת צהריים קוסקוס. באריאל יירו אם הוא ילכלך את הרצפה עם הקוסקוס.
          
          ואני???
          אני מתביישת בעצמי. אני יושבת במיטה הגדולה שלי, עם המזגן שלי, שותה מיים קרים ומדליקה את המנורה שליד המיטה. ונוח לי. נוח לי. אבל אני יודעת למי לא נוח. לאריאל.
          
          אגב, בזמן שאריאל נחטף מהבית שלו, מה אני עשיתי? ישבתי בשדה תעופה בלונדון וחיכיתי שיודיעו עם הטיסה נדחית או לא. ובכיתי. בכיתי. למה בכיתי? כי לא ידענו שמץ של מושג מה קורה בארץ, ידעתי שאבא שלי ילך למילואים ויותר מזה, בכיתי כי חשבתי על זה "שעוד עשרה ימים היומולדת שלי ואיזה נוראי זה יהיה אם הבת מצווה שלי תתבטל".
          
          כן טוב, החיים של אריאל התבטלו.
          
          בקיצור רע לו. ולנו כיף. הריבים שלנו בחיים זה איזה זמר טוב יותר או מה הרוטב פסטה המועדף. אבל כרגע, כל זה לא חשוב. מה שחשוב זה שלא רק אריאלי, כולם!! יחזרו הביתה ועכשיו!! לא מחר, עכשיו!!
          
          וזהו, אני רוצה לאחל לו שאני אוהבת אותו, ושהוא גיבור  ושהוא הבאטמן שלי, ואני אוהבת אותו כל כך, וששאר חזק כי אנחנו בדרך לחלץ אותו עכשיו ביחד עם כל בני משפחתו ושאר החטופים.

הציטוט שלך the lakes 
          דייייי 
          זה כזה שיר מדהים,הוא פשוט אומר הכל וכלום באותו זמן.

היי מהממת , היית מעוניינת לנסות את הספר שלי?
          
          https://www.wattpad.com/story/369607147-בית-ספר-למאפיונרים

היי אשמח אם תוכל/י לקרוא את הסיפור שלי 
          אם את/ה אוהב גייז הסיפור הזה בשבילך https://www.wattpad.com/story/366619116?utm_source=ios&utm_medium=link&utm_content=story_info&wp_page=story_details&wp_uname=hadarsoco12

היי מה קורה יש מצב את קוראת את הספר שלי? https://www.wattpad.com/story/367179657?utm_source=ios&utm_medium=link&utm_content=story_info&wp_page=story_details&wp_uname=hadarsoco12

 Im literally crying right now, not designer, happy. Four hostages !alive!, have now been released in a military camp, among them Noa. Noa argamani.
          Noa Argamani's mother is seriously ill, and we all wanted Noa to meet her. And so it happened, soon Noa's mother and Noa will meet.
          After F*** 8 month.

אני ליטרלי בוכה עכשיו, ולא מעצב, מאושר. ארבעה חטופים !חיים!, שוחררו עכשיו במבצע צבאי, ביניהם,  נועה. 
          נועה ארגמני.
          אמא של נועה ארגמני חולה במחלה קשה וכולנו כיוונו שנועה תספיק לפגוש אותה לפני שהיא מתה, וכך יקרה, בקרוב, נועה ואמא שלה יפגשו בקרוב.
          

תודה על העוקב

עוד פאקינג 10 עוקביםןםןםםןםםם