הארי נעמד מול רון, כשלצידו פרסי.
כשעמד לידו, הארי הרגיש כאילו הוא עומד ליד אחיו הגדול, וזה משהו שלא הרגיש כמעט אף פעם.
בכל מקרה, הם עמדו מול רון.
פרסי שלף את אנקלוסמוס - עדיין בצורת עט - וכיוון על רון.
הארי עשה את אותו הדבר עם השרביט שלו.
רון צחק. "מה אתה עומד לעשות עם זה? לקשקש עליי?"
פרסי הוריד את הפקק והעט התארכה והפכה לחרב ארד.
רון החוויר במקצת.
הארי חשב שרון יסוג או יטיל קללה או משהו, אבל רון פצח בצחוק הסטרי.
פרסי והארי החליפו מבטים.
רון פלט סדרת ציחקוקים אחרונה ונרגע. "אתם חושבים שזה ירחיק אותי? אם כן אתם מטומטמים. הצבא שלנו מקיף אתכם עכשיו. חוץ מזה, אנבת' אצלנו. ושמעתי שהיא מאוד חשובה לך."
פרסי נמלא זעם.
לפני שמישהו שם לב, חצי מאוכלי המוות כבר היו על הרצפה, וביניהם גם רון.
החצי השני של אוכלי המוות ניסה לברוח, אבל נתקל בחניכים זועמים.
אחרי רגע, אנבת' רצה אל ראש הגבעה.
"-אנבת'!-"
"-אנבת'!-"
קראו פרסי ורון.
פרסי עטה פרצוף מבולבל.
"אנבת', בואי!" הוא קרא.
"לא. בואי אליי." סינן רון.
"היא לא בשליטתך יותר, רון. שיחררנו אותה."
"אני יודע, ניתן לאנבת' להחליט. לאן את רוצה ללכת, אליי, או אל... הג'קסון המטונף הזה?" רון חייך.
כשהארי הסיט את מבטו לרגע, הוא ראה את וולדמורט בורח.
וולדמורט! שכחנו ממנו! חשב הארי והחל לרוץ אחריו.
וולדמורט ראה את הארי ושלח לעברו קללות.
הארי התחמק מהן מהן והטביע את וולדי בכל ענקי.
***
וויל וניקו הייו בפיקניק מקדונלדס בחוף.
"וויל!!!!" צעק עליו ניקו. "איך אתה מעז לבגוד בי ככה?!"
"ניקס. אמרנו שנתאמן על זה, נכון?" הוא ניסה להרגיע את ניקו. זה... לא כל כך הצליח...
"אל תקרא לי ניקס! אתה בגדת בי ועל זה אין סליחה!"
וויל נתן לעצמו מכה במצח עם ידו. "זה בגלל שלקחתי לך צ'יפס אחד?"
"אתה בגדת בי! מי לוקח למישהו אחר צ'יפס בלי הסכמה?!"
וויל ניענע בראשו כאות התייאשות.
"אני סולח לך כי אירגנת את הפיקניק, אבל אל תיקח לי מהצ'יפס יותר!" נישק ניקו את וויל.
"ניקס, אתה מודע לזה שקניתי לך שש אריזות צ'יפס, נכון?"
ניקו פתח את הפה כדי לענות, אבל צעקה קטעה אותו.
"וויל! ניקו!" קראה קיילה שרצה אליהם.
"מה קרה?" שאל וויל בדאגה.
"יש מתקפה על המחנה. מישהו בשם רון ועוד אחד חסר אף מנהיגים אותם."
וויל וניקו החליפו מבטים וקמו.
"בלי מסעות צללים או זימון שלדים!" וויל נשק לניקו קצרות ורץ עם קיילה אל המרפאה.
ניקו, שכמובן, לא הקשיב לוויל, עשה מסע צללים אל חסר האף הזה, וראה את החניך החדש, הארי, מטביע אותו.
מישהו בלונדיני רץ אליהם.
"ניקס. אמרתי לך לא לעשות מסע צללים, נכון?"
"אבדה קדברא!" וולדי צעק.
פרק האור הירוק פגע בוויל, שצנח ארצה ללא רוח חיים.
ניקו נמלא זעם.
אף אחד לא פוגע בוויל שלו ומתחמק מעונש.
משום מה וולדמורט החזיק חזק את המקל שלו.
לפני שעשה משהו, חץ התעופף באוויר וננעץ במקל של וולדי, שמיהר לשמוט אותו.
ניקו הסתובב כדי לראות מי ירה, וראה את קיילה עם חץ וקשת בידיה.
ניקו סובב את ראשו חזרה ופתח אל טרטרוס נוצר בדיוק מתחת לוולדמורט.
אחרי שוולדי נפל, ניקו סגר את הפתח.
הוא פתח שער אל השאול, ונכנס לשם, כשהגופה של וויל בידו.
"אבא!" קרא.
אל המתים הסתובב אל ניקו והבחין בגופה של וויל.
"מה זה?" הוא שאל.
"זה וויל. הוא מת. רצחו אותו. הרוצח בטרטרוס. אתה יכול להחיות אותו, בבקשה?" התחנן ניקו.
(הערת ניקו - אני לא זוכר שהתחננתי /:
האדס - לי זה היה נשמע כמו התחננות.
אני - גם לי. טוב בואו נחזור לסיפור, טוב?
ניקו והאדס - כן, בסדר.)
"אף אחד לא הורג את החבר של הבן שלי ומתחמק מזה."
הוא החייה את וויל, שהתנשם בכבדות והשתעל.
"כדאי שתמהרו. הקרב עדיין לא נגמר." האדס העלה את וויל וניקו חזרה אל הגבעה.
ניקו מסע צללים אל המרפאה והניח את וויל.
היא רץ במהירות אל הגבעה, וראה את אנבת' הולכת אל רון, ואת פרסי מכוון את אנקלוסמוס אליו.