הגורל שלנו

אין גבול לחוצפה

שעה לפני:

נקודת מבט ליאב:
אחרי שליהי הלכה להסתובב בבית נשארנו רק אני ובר, "תקשיב אחי אני יודע שאתה אוהב אותה, אבל ראית איך התנפלת שם על הילד הבכיין" בר אומר, אני נקרע מצחוק וצוחק לו בפרצוף, "מה כל כך מצחיק אותך" הוא שואל אותי, אני ממשיך לצחוק, והוא רק מסתכל לא מבין, אני מצליח להרגיע קצת את הצחוק שלי, "אני לא עשיתי לו את כל זה, הוא היה ככה עוד מלפני כנראה חברים של ליהי טיפלו בו" אני אומר, ואיפה שהוא אני מרגיש טוב עם זה, שככה הוא ניראה "אתה לא עשית לו את כל זה" בר אומר מופתע, "אחי מה חשבת אני זוכר שהוא בן 18 אני לא טיפש" אני אומר, איך הוא עשה את זה לליהי איך הוא ככה פגע בה, העיקר קורה לה אחותי, על גופתי היא תהיה אחותו, אני ממש לא יתן לזה לקרות שוב, אני לא סומך עליו,
"תגיד אחי אני עכשיו שואל אותך ברצינות, למה אתה צריך את הבלאגן הזה, אני לא חושב שאתה צריך אותו" הוא אומר, אני עכשיו רוצה לזרוק עליו כיסא "אני אוהב אותה ואני יעבור כל בלאגן שצריך בשביל זה" אני אומר, עצבני איך הוא בכלל חושב על להגיד לי דבר כזה, ועוד שליהי פה בבית, זה באמת מה שחסר לי שהיא תשמע את השטויות של הדפוק הזה פה,
"אחי זה האקס שלה ברור שהוא יקנא לה, ובכלל איך מהאקס שלה הוא הפך לאח שלה" בר אומר, אני מעיף לו כאפה שהוא התעורר על החיים שלו
"מה עובר עלייך" הוא אומר, קם אליי מה הוא חושב שאני מפחד ממנו, עשה פוזות על הילדודס לחמש דקות מי הוא חושב שהוא "תתעורר על החיים טיפש אחד מה אתה בא להרביץ לי" אני אומר, גם קם אליו, "היי הייי תריגיעו מה הולך פה" תומר אמר, מאיפה הוא בא עכשיו המזדיין הזה "אל תתערב ניראלי הוא צריך לקבל קצת על כל השטויות המפגרות שיוצאות לו מהפה שלו" אני אומר לתומר, שירגיע עם הדיבור שלו
"תגידו מה אתם ילדים קטנים" תומר אומר, נעמד מולינו באמצע, הוא דחף אותי חזרה לכיסא ואותו דבר גם את בר, תגידו אתם השתגעתם,
"תגיד לו להרגיע את הדיבור על חברה שלי" אני אומר, מנסה כמה שיותר בשקט שליהי בטעות לא תשמע את זה, "כולה דואג לך מה כבר אמרתי" בר אומר, מתעצבן "וואוו וואוו תרגיעו את העצבים שלכם ועכשיו, והבנות פה אז דברו בשקט" תומר אומר, ואני מגלגל עיינים, נזכר בזה שאמרתי לליהי שזה מעצבן אותי, "אני אומר שאתה רק צריך להיזהר מהאקס שלה" בר אומר, ופה הוא כבר מגזים הוא לא הבין אחרי אחת, אני קם אליו, וישר תומר תופס אותי חזרה לשבת
"תקשיב לי טוב יבן זונה לליהי אין שום אקס על מה אתה מדבר חתיכת אפס" אני אומר עצבני מקווה בשבילי שליהי נמצאת רחוק,
"אני בן זונה שאני דואג למזדיין כמוך" בר אומר, "מה יש לכם ילדים מפגרים שקט אני רואה רוחות של אהבה ואתם מפריעים לי עם הצעקות שלכם" נטלי באה אמרה, "תסבירי לאח המפגר שלך שידבר יפה" אני אומר, "אני ידבר איך שאני רוצה מזדיין בתחת" בר אומר, באלי להרוג אותו, "על מה אתם מדברים?" נטלי שואלת,
"כולה אמרתי לאידיוט הזה שלא יכנס לבלאגנים האלה ומספיק שהאקס שלה הפך לחבר שלה" בר אומר, נמאס לי מהשטויות שהוא אומר, "את מבינה למה אני מתעצבן" אני אומר, מנסה לשמור את העצבים שלי, "איזה אקס אתה מדבר?" נטלי שואלת את האח המפגר שלה, "זה שבכה ושליאב הלך איתו מכות לא זוכר את השם שלו" בר אומר, אלוהים תעזור לי עם כל זה, נטלי צוחקת ואומרת "תגיד אתה שפוי עמית הוא כמו אח של ליהי בחיים לא היה בניהם כלום, הוא שומר עלייה כמו אחותו נשבעת בר אתה דפוק ברמה קשה, ועוד בזה הפרעתם לי לראות את הסדרה שלי" היא אומרת, וממשיכה לצחוק, "שמח שהבנת ימפגר" אני אומר, "איפה ליהי?" נטלי שואלת, "חשבתי שהיא איתך" אני אומר, יופי באמת זה מה שחסר לי עכשיו, שהיא נעלמה, בגלל שהיא שמעה דברים מהמפגר הזה, "ליהי ליהי!!!" אני צועק, בתקווה שהיא פה עדיין בבית,
פתאום היא יוצאת מהחצר האחורית, אני מתקרב לחבק אותה ורואה את אופק, מה הוא עשה פה?

*****חזרה להווה*****

נקודת מבט ליהי:
"נטלי התקשרה אליי כי היא חיפשה אותך וששאלתי אותה למה, היא סיפרה לי מה שקרה עם עמית וישר עזבתי את הדברים ובאתי לחפש אותך" ליאב אומר, אני בשוק היא זאת שעשתה את כל הבלאגן הזה בכוונה,
"את את עשית את זה!!!" אני צועקת מעצבים, "חחחחח למה אני לא מופתע תמיד רצית להרוס דברים" אופק אומר, "אני טיפשה שחשבתי שאת רצית באמת משהו אמיתי, הכל היה משחק שלך בכוונה כל מה שאמרת לי בשיחה היה בכוונה, ידעת שליאב יגיע נכון" אני צועקת, עם כל העצבים שלי מתקרבת אלייה "מה את רוצה ממני רציתי רק את טובתך התקשרתי לליאב לשאול אותו עם הוא איתך חשבתי הלכת איתו ואת לא בבית ספר בכלל" נטלי אומרת, החצופה הזאת עוד משקרת לי בפרצוף, אין גבול לחוצפה שלה,
"ליהי היא דאגה לך מה הבעייה פה מה אתם מתעצבים כל כך" ליאב אומר, "המטומטמת הזאת תכננה את הכל" אופק אומר, "תרגיע את הדיבור שלך על אחותי ועוד בבית שלי" בר אומר, מאיים על אופק "חמוד עשיתי את זה יותר משאפשר לספור אז יאללה שב בשקט" אופק אומר, "את תכננת הכל אחרי שהתקשרת לליאב את שלחת לי את ההודעה הזאת, ועלאק שיחקת אותה חברה שלי שדואגת לי שמבינה אותי, אבל כל זה הייתה הצגה" אני אומרת, לא מאמינה שנפלתי למלכודת שלה שוב, איך לא ראיתי את זה, "ליהי היא לא עשתה לך כלום היא רק דאגה לך" ליאב אומר, "אתה עוד מגן עלייה??" אני אומרת, מופתעת מכך שליאב בצד שלה ומגן עלייה, איך הוא לא רואה שהיא תכננה את הכל, "את עשית את כל הלאגן הזה בכוונה, ואני נשבעת לך ביקר לי אני אחזיר לך באותו מטבע, רק טיפה יותר כואב" אני אומרת, אני אשמה בכל איך נתתי למטומטמת הזאת ככה לסובב אותי, וככה להאמין לה "את לא מאיימת עליי חמודה" נטלי אומרת, "כדאי לך לסתום את הפה שלך" אופק אומר, "תקשיב ניראלי לא הבנת אותי תרגיע את הדיבור על אחותי!!" בר אומר, אני מבינה שעוד מעט ילך פה מכות, והיה מספיק ליום אחד "אתה יודע מה, אני מטומטמת שהאמנתי לך שאת באמת פה בשבילי, שאת פה והסברת והבנת אותי, אבל זה היה משחק, ועכשיו את ממשיכה את המשחק שלך פה מול כולם, אל תדאגי בסוף כולם ידעו את הפרצוף האמיתי שלך" אני אומרת, תופסת לאופק ביד ובאה לצאת, מהבית הזה שפעם אחרונה ידרך פה שוב, "לילו אני לא מבין מה את רוצה ממנה היא רק עזרה לך ודאגה לך" ליאב אומר, ממשיך להגן עלייה, "ליאב אני יודעת מי זאת באמת וכרגע זה רק משחק שלה שאתה ממשיך לשחק בו" אני אומרת, "את פשוט כפויית טובה" נטלי אומרת, "אני הייתי שם והבנתי אותך ורציתי לעזור לך להשלים עם החבורה שלך אבל לא מעריכה כלום, ושמה אותי המשבצת שאני לא" היא אומרת, נפלו לה כמה דמעות מהעיינים והיא רצה חזרה פנימה לבית, "נט נט נט חכי שנייה" בר צועק לה "תקשיבי לי טוב חתיכת פרינססה כדאי לך להתרחק מאחותי היא לא צריכה חברה כמוך" בר אומר לי, "תגיד מה שאתה רוצה אני יודע שנדלקת על אור" אופק אומר, ואני בהלם מההה איך פספסתי את זה "תרגיע בן זונה" בר אומר לו, "אל תדאג אור לא תהיה איתך אתה לא ברמה שלה תשכח ממנה הבנת" אופק אומר מתקרב לבר, אני מושכת את אופק אליי, "תעשה עם זה מה שאתה רוצה אני הולכת להשלים עם אח שלי" אני אומרת, ומתכוונת לכל מילה, אף אחד לא יצליח לסכסך בניינו, "שלא תעזי לעשות את זה" ליאב צועק עצבני, "אתה חיי בסרט בן אדם הם אחים והם ישלימו" אופק אומר, "על גופתי המתה" ליאב אומר, אני בהלם, הוא לא רוצה שאני ישלים עם עמית "ליהי את לא עושה את זה לא אחרי איך שהוא התנהג כלפייך" הוא אומר, הוא מנסה להרעיל אותי נגד אח שלי,
"הוא הצטער על זה ואתה יודע את זה ראית איך הוא נפל והיה שבור ואני מה עשיתי במקום ללכת לעזור לו לקום התנשקתי איתך מול הפרצוף שלו" אני אומרת, נזכרת איך עזבתי אותו ככה שהוא שבור ובוכה ובלי אף אחד שיבין אותו,
אני הייתי צריכה להיות שם לעזור לו אבל שפטתי דברים מהר מידי "את לא משלימה איתו על גופתי את עושה את זה" ליאב אומר צועק בעצבים "מי אתה חושב שאתה, אומר לי מה לעשות?" אני אומרת עצבנית, פה כבר אני לא שולטת בעצמי, "אני הבן זוג שלך ועם אני אומר משהו את מקשיבה לי" הוא אומר, ואני צוחקת, "אתה חיי בסרט קשה עם אתה הבן זוג שלי אתה צריך את טובתי ולא לשחק במשחק של הפוסטמה הזאת ועוד להגן עלייה" ,  "היא עשתה את זה בשבילך מה את לא רואה פה!!!" הוא אומר צועק, "הלכתי לאח שלי ביי" אני אומרת,
הוא תופס לי את היד "את לא הולכת מה לא הייתי מובן על גופתי" הוא אומר,
"אז אתה מוזמן למות אני הולכת להשלים עם אחי הגדול" אני אומרת, כולם היו בשוק ממה שאמרתי, אבל לא עיניין אותי, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות, שיחררתי את עצמי מהיד שלו, תפסתי את היד של אופק ורצתי איתו לשער, אנחנו נכנסים לג'יפ ונוסעים לעמית

*********
מה לדעתכם על נטלי והתוכנית שלה?
מה לדעתכם עכשיו יקרה בין ליהי וליאב?