Just one more moment❤️

הריון/ pregnancy

נ.מ. טצ׳ו:
הייתה תנועה עמוסה על הכביש. זה היה סוף השבוע והרבה מכוניות עשו את דרכן אל מחוץ לבואנוס איירס. טיאגו נהג, קיקה ישנה במושב שלידו, ואני ישבתי מאחורה עם חסמין, רמה ומר שישנה כל הדרך על רמה. חיבקתי את חסמין שישבה עליי. ״אני דואגת לה״, היא אמרה והסתכלה על מר. ״היא מאוד מודאגת מהסיפור עם ההריון והיא לא דואגת לעצמה בכלל״. ״זה יעבור לה״, עניתי, ״היא פשוט צריכה לעכל את זה״, הוספתי. ״אני שומעת אתכם, אתם יודעים״, מר לחשה ופקחה עיניים. ״איך את מרגישה, חברה״? חסמין שאלה והתקרבה למר. ״יש לי בחילה, ואני גם חייבת לשירותים... לא ידעתי שהריון זה כלכך קשה״, מר התיישבה במקומה ורמה ליטף את שיערה. ״כל עוד לא תעצבני אותנו אנחנו נתמוך בך״, הוא צחק וחיבק אותה. ״מה אז מה פספסתי? על מה מדברים״? מר שאלה. ״לא על משהו מיוחד״, חסמין ענתה, "רוצים שנעשה חזרה על השירים החדשים״? רמה שאל ולקח את הגיטרה. ״יאללה זורם״, השבתי. רמה התחיל לנגן את אחד השירים וכולנו הצטרפנו אליו. בעודנו שרים נשמע קול פיצוץ ולאחריו טיאגו סטה לשוליים ובלם בחוזקה. מהעוצמה כולנו עפנו קדימה. רמה עף על מר ואני על חסמין. ״אתם בסדר״? טיאגו שאל בדאגה. ״מה זה היה טיאגו, מה עובר עלייך״?! קראתי ״צוענייה, את בסדר״? הזזתי אותה וראיתי את המכה שקיבלה, אפה דימם והשפה שלה התנפחה, עינייה דמעו והיא רק חיבקה אותי בלי לומר מילה. ״חס״! חיבקתי אותה קרוב אליי ״רמה תביא לי נייר״ ביקשתי אבל רמה לא הגיב. הסטתי את מבטי אליו ואל מר וראיתי שמר מתכופפת אל מחוץ לאוטו ומקיאה שוב, ורמה מביא לה מים. טיאגו וקיקה יצאו מהרכב ובאו לעזור לנו. טיאגו הביא לי נייר והתחלתי לספוג את הדם מאפה של חס. ״מה זה היה״? שאלתי שוב. ״הגלגל התפוצץ״. טיאגו אמר. ״פנצ׳ר״? שאלתי אותו. ״לא, הרעש ששמעת היה לגמרי פיצוץ, בגלל זה סטיתי ובלמתי״ טיאגו ענה, ״חס אני מצטער״ הוא הושיט לחסמין בקבוק מים. ״טוב אני הולך למר״ טיאגו אמר ועבר לצד השני של האוטו. נשארתי לשבת וחיבקתי את חסמין עד שנרגעה.