"ברוכים הבאים" קראה הרה בחיוך גאה "ברוכים הבאים לישיבה הראשונה של האלימפיים! האלים שעומדים כאן, הם הנעלים והטובים ביותר בכל האולימפוסכול!"
עשרת האלים הביטו אחד בשני, חציים באי נוחות וחציים בהתרגשות.
הרה מצידה, עמדה ליד זאוס והרגישה כמו אמא גאה. היא חשבה על הרעיון כבר כשראתה את האל הנכה, הפייסטוס, יורד מהמרכבה. היא הבינה שחייבת להיות הפרדה מסויימת בין האלים החשובים לבין האלים הזוטרים.
אמנם אל הנפחות עמד בקבוצת האלים שמולה, אך זה היה רק עניין של זמן, הוא בסך הכל היה אמצעי לשכנע את אפרודיטה להצטרף וברגע שהם יפרדו (דבר שהאמינה שלא יקח הרבה זמן) היא תעיף אותו מהמועדון.
זאוס עזר לה לארגן ולערוך את תהליך המיון, שהיה קפדני ונוקשה, אך שניהם לא התייאשו והתוצאה הייתה שווה את כל המאמצים: שניים עשר אלים, שישה אלים ושש אלות, נרגשים וסקרנים.
"זוהי קבוצה סגורה! אין להכניס אף אחד חדש כי, כמו שאמרתי, אנחנו הטובים ביותר"
"ועכשיו לגולת הכותרת, לכל אחד מכם יהייה כס משלו" זאוס פסע קדימה, מחייך גם הוא, והחווה על הכיסאות שעמדו מולו בצורת ח "ברגע שתתיישבו על אחד מהכיסאות שבחדר, הוא ישתנה ויותאם באופן ייחודי לכם ולתפקידכם. למשל-" הוא התיישב על הכיסא המרכזי ביותר: בן רגע הכיסא הפשוט התחלף בכס מהודר מארד, בעל משענת עלייה חריטות של סערה עזה וידיות שצורתן חזיזי ברק.
האלים פלטו קריאות תדהמה ומיהרו להתיישב גם הם: הכיסא הימני ביותר הפך לכיסא מסתובב שבמשענתו מוטבעות זוג כנפיים, היוצאות בדיוק מבין שכמותיו של הרמס. הכיסא הקרוב ביותר לזאוס, של פוסידון, השתנה לכיסא בעל משענת כחלחלה בוהקת ודולפיני ארד שהתלפפו על בסיס הכיסא. בכיסאה של אתנה הוטבע סמל הינשוף, ממש מאחורי ראשה.
כשכולם התיישבו וההתלהבות רגעה הרה דיברה שוב "אני שמחה שכולם מצאו את המקום שלהם. אני וזאוס נפרסם את תאריך הפגישה הבאה בקרוב, ועד אז, תזכרו לשמור על דיסקרטיות. אנחנו לא רוצים מהומות אם רק התחלנו" היא חייכה וקרצה.
שניים עשר האולימפיים- התחלנו!
מוזמנים להצביע ולהגיב מה חשבתם♡