-נ.מ שיר-
התעוררתי לחדר לבן עם אינפוזיה מחוברת ליד וראיתי יד שמחזיקה בידי "רפאל?" לחשתי כי הגרון שלי יבש בטירוף "שיר התעוררת" הוא נאנח בהקלה והביא לי כוס מים "מה קרה?" שאלתי "תפס אותך איזה וירוס חזק אבל.. זה לא כל מה שהיא אמרה.." אמר והרים את מבטו מהיד שלי לעיניי "שיר היא אמרה שאת בתת משקל ואת לא אוכלת כמו שצריך.. למה?" שאל והזזתי את ראשי הצידה רחוק ממנו "שיר תעני לי" אמר ונאנחתי "לא עכשיו.. כשאני אהייה מוכנה אני אספר טוב?" "שיר את בוכה?" שאל ומשכתי באפי "מתי אני יכולה ללכת?" שאלתי מחזיקה את הדמעות "עכשיו בואי יפה שלי רק תפסיקי לבכות טוב..?" אמר והנהנתי ונסענו הביתה ושתיקה שררה באוטו עד שהגענו "את צריכה לנוח ולקחת את התרופות שלך" ראף אמר ועליתי למעלה להתקלח ולישון..
-נ.מ רפאל-
שיר הלכה לישון אבל אני לא מבין למה היא לא אוכלת.. היא מרעיבה את עצמה? למה עלו לה דמעות כששאלתי? מה עובר על אחותי הקטנה? על כל השאלות האלו רק שיר תוכל לענות.. רגע אולי לא רק היא! התקשרתי לליה "ליה?" "אה רפאל הכל טוב?" "כן.. לא.. תקשיבי שיר חזרה ואת מוזמנת לבוא אליה אבל אני צריך לדבר איתך.. את באה?" "חמש דקות" "סבבה ביי" ניתקנו ואחרי חמש דקות היא באמת הגיעה ועם סער אפילו שבא לשון כנראה "ליה טוב שבאת תקשיבי יש משהו שמטריד אותי בקשר לשיר.." "מה איתה?? היא בסדר??" שאלה בדאגה "כן ולא.. האחות אמרה שחוץ מהוירוס היא בתת משקל ושהיא צריכה לאכול.. מה יש לה? היא מרעיבה את עצמה? אני ממש דואג לה.." אמרתי "היא לא מרעיבה את עצמה.. פשוט אין לה חשק לאכול.." אמרה וזזה באי נוחות "למה מה קרה לה??" שאלתי והיא השיבה "כשהיא תהייה מוכנה היא תספר.. זה לא התפקיד שלי לספר לכם אני מצטערת.." אמרה והלכה לחדר של שיר ואני נשאר שקוע במחשבות.. מה היא לא מספרת לנו?...
-נ.מ סער-
ליה כתבה שהיא הולכת לשיר אז באתי לשון "אחי מה עם אחותך היא בסדר?" שאלתי הכי נינוח שאפשר "יותר טוב למה" שאל ועניתי לו שאני סתם מתעניין. אני חייב להתרחק משיר...