אמילי
כולם פה נהיו הזויים.
אבל במחשבה שניה הייתי ממש צריכה עבודה.
זכרתי שלקסי חפרה על מועדון חדש שנקרא פאנגס שנפתח בשבוע שעבר.
"אני בבית." קראתי כשנכנסתי .
"ששש, ראיין ישן" אמרה סבתא שלי וחיבקה אותי.
"למה את לא ישנה?" לחשתי.
"חיכיתי לך, יש אוכל על הכיריים." אמרה נשקה לראשי והלכה לישון.
בזריזות שלחתי ללקסי הודעה.
"איזה מוזר אחד שעובד כנראה בפאנגס הציע לי לעבוד שם, מה את אומרת?" כמעט מיד היא ענתה בחיוב ויכולתי לשמוע אותה צורחת מהצד השני של המסך "תוכלי לסדר לנו כניסה חינם!" צווחה בשנייה שהתקשרתי.
"תירגעי משוגעת עוד לא הלכתי לשם אני אלך מחר זה גם היום האחרון לחופש אז בטח יהיה הרבה קהל."
למחרת החלטתי ללכת על העבודה של המוזר הזה אולי בכל זאת אצליח להשיג משהו מזה.
הגעתי למקום לפי הניווט, בניין לא מרשים במיוחד עם שלט ניאון שמתנוסס עליו בגדול אור המאיית את המילה "פאנגס".
האיש בכניסה היה גדול ממדים מביט בי כעל מישהי מטורפת.
"מה את איבדת כאן?" גיחך.
"איזה תימהוני אחד הציע לי לבוא לעבוד כאן ובאתי לבדוק את השטח." השבתי.
"אני יכול להבין מה הוא מוצא בך." הוא ליקק את שפתיו ונתן לי להיכנס.
המקום המה אנשים ומוזיקה רועשת ברקע שלצלילה התנענעו כולם צמודים כל כך.
"הממ ריח טוב." לחשה מישהי שפשוט הסניפה אותי.
"לא, תודה." אמרתי ממשיכה ללכת לכיוון משהו שירמז לי על מנהל המקום או לפחות משרד.
"ידעתי שהרחתי משהו." צחוק מאולץ נשמע מאחוריי.
"מה? אני צריכה את המנהל." אמרתי לגבר היפה שעמר מאחוריי.
עיניי דבש ושיער בלונדיני מסודר לקוצים.
"בואי איתי." הוא הנחה אותי לעבר מסדרון צר ובסופו דלת "רונאן" אמר לפני שפנה חזרה על עקבותיו
הקשתי על הדלת אך ללא מענה.
"רונאן? אמרתי ומיד הדלת נפתחה ועמד שם גבר ללא חולצה מכוסה קעקועים על גופו, גבוה, שרירי וטיפה מאיים.
"את החדשה? הבגדים שם." הצביע לעבר וילון אדום.
"אתה לא רוצה להכיר אותי קודם?" מצמצתי בתדהמה.
"את שווה," הוא התקרב אליי מריח אותי "מריחה מדהים," לקח צעד אחורה "ונראית טעימה מאוד." סיים בחיוך ולבש את החולצה הכחולה שלא ראיתי בכלל על הכיסא שלו.
הנהנתי, כולם פה מוזרים אבל כסף זה כסף .
"אני אשלם לך פי שתיים מהמקום עבודה הנוכחי שלך אם יש לך כזה בכלל," חייכתי והנהנתי.
"נמלא את הבירוקרטיה אחר כך תיגשי לבר משם כבר יסבירו לך מה לעשות פרד נמצא שם תגידי לו שרונאן אמר שאת בסדר." הנהנתי שוב.
זה היה קל.
מיהרתי לווילון האדום מאחוריו היה עוד חדר גדול יותר עם ספות שחורות מעור ומיטה, למה לעזאזל יש כאן מיטה?!
על אחת הספות היו 2 ערימות במידות שונות .
בחרתי את המידה שלי ולבשתי את מה שכנראה היו המדים החדשים שלי.
גופיה שחורה צמודה מעור שחשפה לא מעט מהחזה.
שורט כחול כהה ונעלי עקב שחורות מבריקות.
למה ברמנים צריכה עקבים.
כאילו שמע את המחשבות שלי רונאן שנכנס לחדר השיב.
"כי מראה סקסי מכניס יותר כסף." צחקתי בעצבנות .
"פרד מחכה לך אל תאכזבי, מותק."
ניגשתי לבר ובחור מתולתל חיכה לי שם כולם כאן נראים יפים בטירוף הוא לא חייך פשוט נתן לי 2 בקבוקים ואמר לי למזוג חצי כוח מכל דבר ולערבב.
וכך היה.
אפשר היה לשתות פרד אמר שזה מוסיף כשאתה משוחרר ומלמל משהו כמו "הדברים שאת הולכת לראות כאן.. עדיף שתשתי."
עליתי על הבר מוזגת לפיות של אנשים וודקה ועוד משהו שהיה בבקבוק נוסף בעודם זרקו\ שטרות לעבר פרד שהצלחתי להצחיק במהלך המשמרת.
אולי יש לי את זה.
יצאתי החוצה לשאוף אוויר.
היה קר במיוחד בלבוש הזה.
רונאן יצא אחריי "אני שומע דברים טובים עלייך מותק, יש לך את זה." חייכתי .
"קוראים לי אמילי, אגב." הוא הנהן.
"הוא עוקב אחרייך כל הזמן?" הוא שאל פתאום הצביע לעבר עץ מעבר לכביש.
ניסיתי לאמץ את העיניים שלי אבל לא ראיתי איש.
"אולי טעיתי." הוא אמר.
"בכל אופן המועדון הזה שונה משאר המועדון מותק, תזכרי שככל שהלקוחות מרוצים אין התפרעויות לא רצויות." ועם זה הוא נכנס חזרה פנימה.
שוב עברה בי צמרמורת.
מי עוקב אחריי? למה הוא חושב ככה?
הרגשתי את האלכוהול פועם בי.
רציתי לעשות משהו נועז.
נכנסתי פנימה עליתי שוב על הבר אחרי ששמו שיר נוסף "היי!" קראתי.
וכל העיניים היו עליי.
שלחתי את הידיים לקצה הגופייה והתחלתי להרים אותה בקצב של השיר.
שריקות נשמעו מעבר הנוכחים.
"כן בייבי!" אחד צעק והורדתי אותה לגמרי מעיפה אותה מאחורי הבר.
הזזתי את הגוף לפי הקצב.
מעבירה את ידי על החזה בתנועות ליטוף מגרות.
בזווית העין ראיתי את רונאן מחייך בפינת המועדון.
"עבודה טובה." מלמל וליקק את שפתיו.
הינה אני.
בחורה שיכורה ללא מעצורים.
עושה כסף שכרגע נזרק לעברי ללא בקרה.
"אני מת לטעות אותך בייבי." שמעתי מהקהל.
"נתראה מחר חברים!" צעקתי וירדתי מהבר עם צחוק גאה.
פרד הניד בראשו.
"חשפנית הבית גבירותי ורבותי כרגע העלת את רף המועדון פי מאה." צחקתי יחד איתו משתחווה בכאילו.
"את לא כמוהם נכון?" שאל הרמתי גבה..
"כלומר, את אנושית כמוני נכון?" הנדתי בראשי.
"פרד שתינו יותר מידי, ויש לנו עוד שעה עד הסגירה לפי מה שהספקת להדריך אותי אין לנו הרבה זמן לדיבורים מוזרים." הנחתי את ידי על כתפו והרמתי את הגופייה מהרצפה.
משהו במה שהוא אמר נשמר בפאתי מוחי אך לא ייחסתי לזה חשיבות ברגע זה.
מוזר אחד.
~~~
פרק ארוך במיוחד לסופ"ש מושלם!
באהבה,
ןןיט א'נגל.