נקודת מבט סקאר:
התקשתי לנשום אחרי ההלם שחטפתי ולאחר שניה כל כך התחרטתי שהייתי כל כך בהלם כי חטפתי התקף.
התחלתי לחפש אחר המשאף שלי אבל אז נזכרתי שאני כבר לא בבית של המנוול הזה אז אין לי פה משאף.
התחלתי לעשות תנועות מהירות בידיי אל עבר דילן אך הוא לא הבין אותי.
אחרי כמה שניות שאני נחנקת לי ועושה תנועות כושלות בידיי דילן רץ לקומה למעלה ותוך מספר שניות הוא חזר עם משאף.
לקחתי במהירות את המשאף מידייו והכנסתי אותו בין שפתיי ושאפתי במהירות את החומר.
"ההתקפים שלך עדיין קיימים?" דילן שאל בהלם ובסקרנות.
הרמתי את ראשי אל עברו והסתכלתי אל תוך עינייו שכל כך דומות שלי והנהנתי. לא הוספתי עוד שום דבר.
"את לא ידעת שג'ק הוא זה שרצח את אמא שלנו? אני, ליאם ואבא חשבנו שאת עובדת איתו כי זה חלק מתוכנית הנקמה שלך." הוא אמר מבולבל.
"לא, לא ידעתי." אמרתי עדיין מתנשמת בחוזקה כתוצאה מההתקף שהייתי בו לפני כמה רגעים.
"אפשר לשאול אותך שאלה קטנה? למה הגבת ככה?
ההתקף הזה, לא נראה לי שתקבלי התקף רק כי גילית שג'ק הוא זה שרצח את אמא שלנו." דילן אמר בספקנות.
שתקתי.
לא היה לי מה לומר. אני חושבת שאני די מתביישת בי כרגע.
"רגע, רגע, רגע. עכשיו שאני חושב על זה, ג'ק הוא בחור מאוד נאה אני חייב לציין למרות שאיני סובל אותו.
הוא רווק, וגם את. גם את נאה מאוד, ורואים שהיופי עובר בגנים במשפחה שלנו.
לשניכם יש אופי די דומה ממה ששמעתי עלייך לאחרונה ומהיכרותי הקצרה איתך בזמן האחרון, שניכם ביחד מתכון לאסון, וכפי שאומרים הגבול בין שנאה לאהבה הוא מאוד דק.
אז ההשערה שלי היא כזאת- היה בינך לבין ג'ק משהו?" דילן אמר בהרמת גבה ובחיוך תחמן.
הוא נראה מאוד משועשע מהעיניין הזה.
"אתה תמיד היית הכי חכם במשפחה הזאת" אמרתי עם חיוך עצוב ומתיישבת על הספה בעייפות.
"גם את נפגעת מאהבה, אחותי הקטנה?" דילן אמר מתיישב לידי על הספה.
"מי לא? אני מרגישה כרגע כמו מסטיק שנגמר לו הטעם ואז זרקו אותו לפח.
כריסטיאן אמר לי מספר שניות לפני שהוא מת לי בין הידיים ללכת לג'ק אריסטו ושאני אעבוד אצלו ואהיה תחת חסותו.
איך אני אמורה לעשות את זה עכשיו? מה אני עומדת לעשות עם חיי עכשיו? באמת שאין לי מושג.
וגם ליזה היא הייתה החברה הכי טובה שלי והייתה אחות של כריס, וגם ארמי הכלב שלי הוא נשאר שם ואין לי מושג איך לקחת אותו משם! ואין לי מושג מה לעשות עם חיי כרגע!" אמרתי מיואשת לגמרי ואובדת עצות.
"תמיד היית דרמה קווין" דילן אמר מסתכל עליי במבט משועשע.
באותו רגע דפקתי לו מבט רצחני והזכרתי לו מי הבוס פה.
לא נראה לי שזאת אני, אבל סבבה.
"סתם את יודעת שאני צוחק. נחשוב על תכנית שניקח משם את ארמי ביממה הקרובה כי לא כדאי שהוא יהיה שם במקום שכולם כרגע מתכננים להחזיר אותך אליו והוא יהיה מעולה כבן ערובה. ושתהיי בעניין ותרי על ליזה כי היא בצד של ג'ק כרגע כי כולם בעולם התחתון יודעים שמשפחת בלוויק ומשפחת אריסטו קשורות זו לזו ולעולם לא יבגדו אחת בשנייה.
וכתוכנית נקמה, יש בעוד שבועיים בערך אירוע שנתי שמתקיים בכל שנה בעולם התחתון. זה טקס שכל המשפחות של העולם התחתון נמצאות שם. שנה שעברה נהרגו בערך שלוש משפחות כי הם היו משפחות אויבות, תנסי כמה שפחות לשים לב לזה כי זה פרט מאוד שולי כרגע." דילן אמר והסתכלתי עליו במבט של 'מה לעזעזאל?'.
"אל תהיי כל כך מופתעת כל שנה נרצחת בערך משפחה אחת באירוע הזה, אז בקיצור אנחנו בשבועיים האלה נתכנן את תוכנית הנקמה שג'ק אריסטו בחיים לא ישכח, ועל הדרך הוא ירד מהתואר 'בורר עולם התחתון' ואנחנו נהיה בתואר הזה. סוף כל סוף נוכל לשים לזה סוף.
מחר בערב אבא וליאם יחזרו, ניישר כולנו את ההדורים, אם את רוצה כמובן, ונחזור להיות המשפחה שהיינו צריכים להיות לעזעזאל." דילן אמר וצחקתי על ה'לעזעזאל' שהוא דפק בסוף המשפט.
סוף כל סוף תהיה לי שוב משפה נורמלית, הדבר שתמיד רציתי.
ואתה ג'ק אריסטו כל כל תתחרט על הרגע שכיוונת את הרובה שלך על אמא שלי ולחצת על ההדק, כי הקוברה הולכת לעשות לך את המוות ואתה תתחנן למות.
אני כל כך מצטערת על העיכוב, הפרק כבר היה מוכן ברביעי אבל היה לי בעיה עם הוואטפד. סליחה.
אל תשכחו להצביע☆ ולהגיב♡ אוהבת אתכם מאוד👑
מקווה שאהבתם תהנו❤