״בוקר טוב״ שמעתי קול נשי ומעומעם. קמתי וראיתי את אמנדה פותחת את הוילונות, לוקאס אמר שהוא שלח את כל עובדיו לחופשה... הנחתי שהם חזרו.
״לוקאס בחדר העבודה שלו״ היא אומרת והנהנתי.
״לוקאס אמר לי להגיד לך לרדת לאכול״ היא אומרת
״אני כבר ארד, תודה אמנדה״ אמרתי לה עם חיוך קטן והיא החזירה לי גם
נכנסתי לשירותים, התארגנתי וירדתי לאכול.
בזמן שאני נוגסת בהנאה בפנקייק מלא הנוטלה שלי חשבתי על השיחה שלי אתמול עם לוקאס... אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בו...
לפתע ראיתי מאחוריי את לוקאס יוצא מחדר העבודה עם בחורה כלשהי... היא הייתה קצת... קצת הרבה... מזוייפת?
למה היא יצאה עם לוקאס עכשיו מחדר העבודה?! (ה.כ טוב שנזכרת) לעזאזל לא! הם שכבו?! הוא שכב איתה אחרי כל מה שהוא אמר לי אתמול?!
הכל היה... בולשיט.
הדמעות איימו לזלוג אך עצרתי את עצמי. לא. את לא יכולה לבכות. ״תתקשר אליי״ הבחורה אומרת בקול צפצפני ולוקאס התעלם ממנה ונעץ את מבטו לפתע בי. מבטינו נפגשו אך מיהרתי להסתכל למטה, לצלחת מלאת פנקייקים שלי.
״יש לך פה משהו״ לוקאס אומר ומצביע מתחת לשפה, ניגבתי וראיתי שזה שוקולד, גאד סקיי!! אותו הרגל מהיותך פעוטה!
הוא גיחך, שם את ידו בכיסו ועלה לחדר העבודה.
היום עובר כל כך משעמם.
נמאס לי להיות פה. חרשתי על כל הפאקינג נטפליקס.
בלי ששמתי לב התחיל להחשיך בחוץ. ראיתי שהשעה היא 22:00.. אני חושבת שאלך לישון.
כיביתי את האור ושכבתי במיטה, מנסה להירדם.
״כבר הולכת לישון נסיכה?״ אני שומעת את קולו העבה והמחוספס של לוקאס מהדלת
אני לא עונה. לא אכפת לי כבר מכלום. שיעשה בי מה שהוא רוצה.
״ובכן, כשתחליטי להפסיק להתעלם ממני, תגידי לי״ הוא מגחך לעצמו בזמן שאני הופתעתי קצת, הוא שונא שמתעלמים ממנו.
״למה?״ שאלתי
טיפשה. אני כל כך טיפשה.
״למה הולכת אותי שולל ואמרת לי מילים טובות שלא התכוונת אליהן?״ אני גוערת
״מי אמר שלא התכוונתי אליהן?״ הוא אומר
״הוכחת לי זאת עם הפרוצה שיצאה לך מהמשרד כמה שעות קודם״ אני אומרת באדישות
״אני...״ הוא נאנח
״אני מצטער. את צודקת. אבל את חייבת להבין שאני לא מחוייב לך עדיין, כשזה יקרה אפסיק להביא בחורות. אני מבטיח״ הוא אומר בכנות
״למה אתה מביא מלכתחילה?״ אני שואלת, פגועה במקצת
״את חייבת להבין שהן מביאות לי משהו שאת... לא יכולה להביא״ הוא אומר
הסתכלתי עליו בהלם.
לא היו לי מילים אפילו.
״סקיי״ הוא נאנח
״לא ניסחתי את זה טוב... אני לא יודע איך להסביר לך את זה.. את לא תביני״ הוא אומר
״בסדר״ עניתי בזלזול, אין לי כוח ולא רצון להתווכח איתו עכשיו.
״את רוצה שנצא לסיבוב?״ לוקאס שואל
״מ..ה??? כן!! בטח שכן!!״ אמרתי בניסיון להיראות אדישה אך לא הצלחתי, ההתלהבות קרנה ממני. סוף סוף אני יוצאת מפה!!
הוא צחקק ויצאנו החוצה, הוא שילב את זרועו בזרועי וסוף סוף... אני יוצאת.
התיישבנו בסלע יפייפה שנתן נוף מדהים לכוכבים. הבטתי בכוכבים למשך הרבה זמן, לא שמתי לב אפילו שהזמן עבר.
ראיתי מהצד את לוקאס הנועץ בי את מבטו.
״מה אתה אוהב בכוכבים?״ אני שוברת את השתיקה
״האמת? פעם הם לא יחסו לי הרבה משמעות. אך זה השתנה ברגע שנכנסת לחיי״ הוא אומר וגורם לי להסמיק ״מה זאת אומרת?״ שאלתי בסקרנות ״זה אומר שאת הכוכב שלי. את זוהרת גם כשהמצב חשוך וקשה, את מביאה את התקווה, את האור, את היופי״ הוא אומר ומביט בכוכבים גם כן.
אני מחייכת למשמע מילותיו. לרגע אני מרגישה כאילו הכל.. מושלם כל כך, אך אני יודעת... זה לא ימשך לעוד הרבה זמן.
תקשיבו בזמן האחרון הפרקים שלי ממש גרועים ואני מבטיחה פרק הבא אני אתקדם עם העלילה ואשתפר!! תצביעו ותגיבו את דעתכם, זה הכי יעזור לי שבעולםם! תודה לכן נסיכות שלי❤️