כשאני פוקחת את עיניי הדבר היחיד שאני רואה הוא דג קטן וכחול אשר מביט בי.
״מה?״ אני מזדקפת ומאלצת את קולי לצאת מגרוני, גופי עדיין רפוי.
הוא שוחה במעגל ואני מחייכת חיוך קלוש.
״אתה חמוד״ אני אומרת לו כשהוא מביט בי בעודו הפוך.
אני עדיין בקרקעית הים. זה מוזר שאני עוד מצליחה לנשום רגיל בתוך המים, הכישוף כנראה עוד לא הוסר.
אני מחפשת את מייק בעיניי ולא רואה דבר פרט לאלמוגים ודגים ששוחים אנה ואנה.
״היי חבר״ אני פונה אל הדג, שמסרב להתיק את מבטו ממני.
״ראית בן אנוש?״ אני שואלת אותו, כנראה השתגעתי. ״קצת גבוה, בעל תלתלי זהב ועיניים זהובות כמו של חתול?.״
הדג ממשיך להביט בי ואני נושפת בתסכול, באמת חשבתי שהוא יענה לי?
אני מאלצת את עצמי לעמוד ולרגע ראייתי מטשטשת, בטח איאן וטאה מתים מדאגה, ואיפה מייק, הוא בסדר? ואיפה אקווטה? לא שאני רוצה לראות אותה. אם הייתי רואה אותה הייתי..
״מארס!״ אני שומעת מאחוריי ומסתובבת. מייק שוחה לעברי ומתנפל עליי בחיבוק חזק.
״ידעתי שברגע שאעזוב אותך תתעוררי״ הוא מעוות את פניו ״אבל עזבתי רק לרגע.״
אני רוצה לשאול אותו לאן עזב אך לפתע בת ים נוספת מגיעה ונעמדת לצידו.
שיערה ארוך ושחור, הזנב שלה והחזיה שלה בצבע סגול לילך ופרחים לבנים עדינים שזורים בהם.
פניה חמודות ויפות, שמנמנות במקצת עם אף קטן וסולד ועיניה גדולות וסגולות, לכל בנות הים יש צבע עיניים מוזר?
״היי״ היא מחייכת אליי ולוחצת את ידי ״אני אריסטה, את יכולה לקרוא לי ארי.״
אני לוחצת את ידה, אצבעותיה ארוכות ודקות ״אני מארס.״
היא מהנהנת ״את הקיסרית היורשת, את ללא ספק קיסרית יפה מאוד.״
אני מחייכת אליה, אני מחבבת את הבת ים הזו!
״את זו שהצלת אותנו מאקווטה?״ אני שואלת אותה והיא מהנהנת.
״למה עשית את זה?״ אני שואלת בחדשנות, אנחנו לא יכולים שוב פעם לסמוך על מישהי, במיוחד לא על בת ים.
״טוב, אקווטה לא נהגה כשורה ואיני מוכנה לסבול התנהגות שכזו״ היא מחמיצה פנים וזה גורם לה להיראות חמוד.
״ולכן החלטת להרוג אותה?״ מייק שואל ומרים גבה.
״לא הרגתי אותה!״ היא אומרת בזעזוע ״שלחתי אותה למשמעת, היא חמדנית מידי, כל בני הים חמדנים אבל צריך לדעת לשלוט בכך, היא רצתה לגזול את כוחכם.״
אני מהנהנת, נזכרת בכך שהיא אמרה שהיא רוצה לקחת את כוחנו ונשמתנו.
״יש לך את הזכות לשלוח אותה לשימוע?״ אני שואלת בספק והיא מסמיקה ״טוב, יש לי כוח עליון בים.״
היא אומרת ואני מעודדת אותה במבטי להמשיך
״אבי הוא מלך הים, איני היורשת. יש מעלי שלושה אחיות אך בתור נסיכת הים יש לי זכות לעשות כך.״
אני מהנהנת ״ותאמרי לי מדוע שאת לא תרצי לקחת את כוחנו?״
היא מחייכת ״אולי לא תאמינו לי כי הבת הים הראשונה שנתקלתם בה היא מרושעת, אך לא כולנו כאלה.״
היא מתחילה לשחות ואנחנו אחריה, הגוף שלי מתחיל לחזור לעצמו.
היא מוסיפה ״אז למה את עוזרת לנו?״ אני שואלת והיא מביטה בי ומחייכת.
״את הקיסרית החשובה והוא שליט המים, אני חייבת לעזור לכם, מלבד זאת, אתם תועילו לי בתור בני ברית יותר מאשר אויבים.״
״ואת תוכלי לעזור לנו?״ מייק שואל והיא נעצרת ושואלת בפקפוק ״מה רצונכם?.״
אני מביטה בה בהיסוס ״אנחנו רוצים את כדור הבדולח של הצב הענקי.״
העיניים הסגולות שלה נפערות בתדהמה ואחרי מחשבה קצרה היא מהנהנת ״כמובן, זה נמצא בארמון באטלנטיס, אקח אתכם לשם.״
היא מביטה בי ״רק תזהרו, בני אדם לא נכנסו לאטלנטיס כבר כמה שנים.״
״ואת תיקחי את הסיכון לעזור לנו?״ מייק שואל והיא מהנהנת ״אני בטוחה שיכניסו אתכם בגלל מעמדכם.״
״ואת לא רוצה דבר בתמורה?״ אני שואלת אותה, לא אסתכן שוב בכך שמישהו ינסה לגזול את כוחנו.
״אולי אבקש״ היא אומרת בביישנות ואז נחפזת להוסיף ״אבל זה לא יהיה דבר שיסכן אתכם או שאחייב אתכם לעשות, זו תהיה בחירה שלכם אם לעזור לי או לא.״
אני מביטה בה בספקנות ומייק לוחש לתוך אוזני ״אני חושב שניקח את הסיכון איתה, יש לי תחושה שהיא דוברת אמת.״
אני מהנהנת ומביטה בארי ״בסדר נסמוך עלייך, קחי אותנו אל הארמון.״
וואווו.
אין מילה אחרת לתאר את המראה האדיר שנגלה לנגד עיניי.
אטלנטיס.
יותר יפה וקסומה משדמיינתי, הבתים עשויים מאלמוגים ששזורים אחד בשני או צדפות ענק אשר יוצרות צורה של בית, הבתים מקיפים את הארמון האדיר שנמצא בלב אטלנטיס. הארמון עצמו נראה כאילו הוא בנוי מצדפות רבות ומקושט בפנינים זוהרות.
בני ים רבים שוחים לכל עבר ומפטפטים אחד עם השני, זה יפה כל כך, קסום כל כך.
מעניין מה פנלופה הייתה חושבת על המקום הזה, היא בטח הייתה אומרת שהוא קסום במידה מגוחכת.
אנחנו עומדים על הסלע שמשקיף לאטלנטיס, בכניסה אליה יש שומרים עם כילשונים.
״תבואו איתי״ אקווטה אומרת לנו ״תנסו לא לבלוט.״
״אה כן, כי בני אדם בתור הים זה לא מושך את העיון בכלל״ מייק אומר בציניות וארי מגלגלת את עיניה ״פשוט אל תעשו צרות.״
״צרות?״ מייק שואל בתמיה ״אנחנו? מפתאום.״
אני מחייכת ואנחנו מתקדמים לשער הממלכה.
בשער עומדים שני שומרים, לשניהם זנב כחול ואפוד וקסדה בצבע זהב. עיניו של האחד בצבע כחול ושל השני שחורות.
״בני אדם״ השומר אומר בהפתעה כשהוא רואה אותנו ״אריסטה, מה זה אמור להיות?״ הוא שואל את ארי והיא מביטה בו בזעף.
הוא מחוויר וממהר לקוד קידה ״הוד מעלתך״ הוא מוסיף.
״זה לא עניינך השומר קריקורד, אנח לנו להיכנס.״
״איני בטוח בכל הנסיכה, אביך הזהיר אותנו לגבי התעלולים שלך״ אומר השומר השני.
״אלו הקיסרית ושליט הים!״ היא אומרת בזעף.
״את יודעת כמה בני אדם באו לפה בטענה הזו״ השומר אומר בעקשנות.
אני חייבת להראות לו שאלו באמת אנחנו, אנחנו מבזבזים פה זמן יקר.
״מייק״ אני אומרת לו והוא מהנהן.
הוא פותח את ידיו ומערבולות יוצאות מהן ולוקחות את הקילשונים של השומרים, מייק מניף את ידו והקילשונים מושלכים לאחור.
השומרים עומדים המומים וארי מחייכת ״רואים? עכשיו תנו לנו להיכנס.״
השומרים מהנהנים וזזים בלי לומר מילה.
״תודה לכם״ מייק אומר בחיוך וטופח על כתפיהם.
״ותשמרו את זה בסוד״ ארי מוסיפה והם מהנהנים וקדים קידה.
אנחנו נכנסים ואני מחייכת למייק.
זה מדהים!
״היי הנסיכה אריסטה״ בן ים בלונדיני ויפה תואר אומר בעודו שוחה לכיווננו.
״אלו בני אדם?״ הוא מרים גבה זהובה.
״בבקשה אל תשאל אדרינו״ ארי מחייכת אליו ״ואם כבר אתה פה, יש לך רעיון איך להגיע לארמון מבלי שכל הממלכה תבחין בהם?״
בן הים מביט בנו ואז מחייך ״זו הקיסרית ושליטנו נכון?״ ארי מהנהנת וחיוכו מתרחב ״לכבוד הוא לי לעזור לכם.״
״תודה לך״ אני אומרת לו והוא קורץ לי ״תמיד עוזר לבנות אדם יפות.״
אני מרגישה איך סומק מציף את לחיי ומייק מגלגל את עיניו ״רק בואו נמהר, אנחנו ממש צריכים לזוז.״
״אין בעיה, יש לי רעיון״ בן הים אומר בחיוך ואנחנו מביטים בו בשאלה.
״נהפוך אתכם לבני ים.״
אנחנו נכנסים לחנות תת ימית באטלנטיס.
בן הים שלח אותנו לפה, אחרי שנשבע לארי שלא יספר שראה בני אדם בממלכה.
יש בחנות מלא שרשראות עשויות מצדפות או פנינים, קונכיות מעוצבות ו.. כדורי בדולח!
״אל תטרחי״ ארי אומרת לי ״אף אחד מהם הוא לא כדוח הבדולח הקסום.״
אני מהנהנת ומתרחקת ממדף כדורי הבדולח, זה היה מוזר לו היו שמים כדור בדולח יקר ערך בחנות כזו.
״אתינה״ ארי קוראת בקול צלול ובת ים מגיחה מאחרי דלפק הצדפה.
״אריסטה?״ בת הים צוהלת ושוחה מהר לעבר ארי.
היא בת ים קצת שמנמנה, שיערה מתולתל ארוך בצבע כחול וכך גם צבעם של עיניה ושל הזנב והחזיה שלה.
לאחר שהיא מחבקת את ארי היא מביטה בנו, אני מצפה שהיא תהיה מופתאת ותגיד שבני אנוש לא שייכים לפה אך היא מחייכת ומוחאת כפיים.
״איזה יופי״ היא שוחה סביבנו ״בני אנוש יפים כלכך״ היא נעצרת ואז מחייכת ״רגע, אתם הקיסרית ושליט המים!״
אני מהנהנת.
איך כולם יודעים את זה ישר?
אתינה אומרת היפ היפ בצהלה ומוחאת כפיים כמו כלב ים.
״אתינה אני חייבת לקחת אותם לארמון, תוכלי להפוך אותם לבני ים למשך כמה שעות?״ ארי שואלת ומתיישבת על הדלפק.
״הוד מעלתך זו בקשה קשה״ אתינה מפסיקה לרקוד וארי מנסה להפציר בה ״אני יודעת, אבל אנחנו חייבים לעזור להם, ככה נעזור גם לעצמנו, אל תשכחי שכשממלכת דימוס קרסה כך גם אטלנטיס האמיתית, בני הים זקוקים לעזרה.״
אתינה נראית משוכנעת יותר וארי ממשיכה ״חוץ מיזה, הם השליטים! אי אפשר להתעסק עם כוחם.״
אם כבר מדברים על כוח, מייק לא יוכל להפוך אותנו לבני ים?
״שליט המים לא יוכל להפוך אותם לבני ים, הכוחות שלו לא גדולים מספיק, הוא צריך לשאוב עוצמה מהכדור״ ארי אומרת בתשובה לשאלה ששאלתי את עצמי.
חשבתי את זה בקול?
״בסדר״ אתינה מתרצה לבסוף ולוקחת בקבוק מאחד המדפים ״ואם ישאלו אתכם, לא אני זו שעזרה לכם.״
אני ומייק מהנהנים בהתלהבות.
אני הולכת להפוך לבת ים!
אתינה מתרוצצת בחדר וזורקת דברים לתוך הבקבוק, דברים שנראים כמו עיניים של חתול או זנב של עטלף. המחשבה על לשתות את זה עושה לי בחילה.
״איזה יופי!״ מייק אומר כשהיא מציגה לנו את הבקבוק לראווה ״אנחנו הולכים לשתות תערובת של נזלת ונפט!.״
אני מניחה יד על פי מונעת מהקיא לצאת ממני ״היית חייב לומר את זה?״ אני שואלת אותו בזעם אחרי שהקיבה שלי נרגעת קצת.
״אם אתם רוצים להפוך לבני ים אתם חייבים לשתות את זה״ היא מגישה לנו את הבקבוק.
מייק לוקח ראשון ״אם אני אמות״ הוא אומר בדרמתיות ״אני מוריש לך את השוקולד האחרון שיש לי בתיק הגב.״
אני מניחה יד על ליבי בדרמתיות ״אני כל כך מעריכה את זה. אכתוב על מצבתך כמה שאתה נדיב.״ אני מבטיחה לו ומחייכת.
״תשתה את זה כבר״ ארי אומרת לו בחוסר סבלנות והוא לוקח נשימה וגומע מהבקבוק.
״טוב..״ הוא אומר ומרחיק את הבקבוק משפתיו ״למרבה ההפתעה יש לזה טעם של קולה.״
אני לוקחת מידו את הבקבוק ועוצמת את עיניי, מעדיפה לא לראות את מה שאני הולכת להכניס לפי.
״על החיים ועל המוות...״ אני ממלמלת וגומעת מהבקבוק.
אני פוקחת את עיניי בתדהמה, באמת טעם של קולה!
אני מביאה לאתינה את הבקבוק הריק ומחכה.
מתי מגיע הקטע שבו אנחנו הופכים לבני ים?
״נו״ מייק אומר ואתינה וארי עומדות מתוחות ״אני כבר..״ לפני שמייק מסיים את המשפט אור זוהר וכחול זורח סביבו.
אני מכסה את עיניי ומחייכת, ללא ספק צריך פה מנגינה דרמטית כדי להנציח את הרגע.
״הקיסרית, תתכונני״ אתינה אומרת לי וכשהיא מסיימת את המשפט אור זוהר בירוק מתחיל לזהור סביבי ותחושה נעימה של פרפרים בבטן עופפת אותי.
אני פורשת את ידיי ואת רגליי שמתחילות להתקפל וזנב בת ים ירוק עוטף אותן.
חולצתי מתכוונת לחזית לבנה בצורת צדפה.
״ואוו״ מייק מסתכל עליי ומחייך.
״ואוו אתה!״ אני אומרת בחיוך, הוא בן ים כזה חתיך, הזנב שלו כחול ושריריו הזהובים בולטים. תלתליו הזהובים פרועים מהרגיל.
מעניין מה איאן וטאה היו חושבים על זה.
טאה בטוח הייתה מקנאת בזנב היפה הזה.
ואיאן.. טוב, גם אם הוא היה אוהב את זה הוא לא היה אומר.
״אתם כל כך יפים ככה״ ארי מחייכת ״ועכשיו אתם יכולים לבוא איתי לאטלנטיס!.״
מייק שוחה לעברי וכורך את ידו סביב כתפי ״מוכנה בת ים שלי?״ הוא שואל ואני צוחקת ״מוכנה.״
כולם נועצים בנו מבטים.
אנחנו בני ים עכשיו, הם לא אמורים לנעוץ בני מבטים כאלה.
״הם פשוט לא ראו אתכם בים״ ארי מסבירה לנו ומנסה להרגיע אותנו ״אז הם פשוט סקרניים.״
בני ים רבים מסתכלים עלינו כשאנחנו עוברים ברחובה של אטלנטיס, חלקם משתחווים לארי וחלקם מזעיפים פנים.
״הנסיכה אריסטה תעצרי בשם החוק״ אנחנו שומעים קול כבד מאחורינו ומסתובבים בהיסוס.
״כן?״ ארי שואלת ושומר משופם וגדול עם זנב בצבע שחור מחזיק כילשון ומכוון אותו לעברנו ״עברת על החוק, הכנסת בני אדם!״
אני מביטה במייק באימה, איך הם יודעים?
מייק מביט בי ואז בארי במעט כעס ״למה..״ הוא מתחיל לשאול אך השומר דוקר בו בקצה הכילשון.
״היי!״ אני אומרת לו בזעף וארי מרחיקה אותי ממנו.
״אפילו אביך המלך לא יציל אותך מהעונש״ הוא אומר ולפתע שלושה שומרים נוספים מגיעים אלנו ואוחזים בנו חזק מאחור.
הם מוליכים אותנו בכוח כשהשומר הראשון בראש. ״ואת יודעת מה העונש על בגידה כזו״ הוא מלכסן מבט מרושע לעברנו ומחייך ״מוות.״