ערב קריר, רחובות נטושים
כוכב בודד בשמיים
הפרחים לא ישירו עוד
כי אין לי עם מי לרקוד.
העולם יפה מדי
זוהר מדי, נוצץ, צבעוני
בשבילי, הילדה העגמומית
יושבת בתוך השלולית.
הולכת בדרכים עקומות וחושבת
הרוח מלטפת את פניי
הגשם מטפטף מעיניי
ושוב אני לבד.
העולם יפה מדי
זוהר מדי, נוצץ, צבעוני
בשבילי, הילדה העגמומית
יושבת בתוך השלולית.
אני עוצמת את העיניים
לא מצליחה להירדם
כי אני יותר מדי עייפה
והעולם אותי משעמם.