היום לא התאפקתי
זרקתי עלייה את השולחן
צעקתי כמו משוגעת
תלשתי שיערות
שברתי קירות.וכולם אמרו לי
שאני צריכה להתבייש בעצמי
שאני לא נורמלית
איך אני מעזה ככה להתפרץ?
לעשות סצינות?
הם אמרו לי לנשום עמוק ולהרגע.אבל לא בא לי.
אני לא רוצה.
כמה אני יכולה להתאפק,
לשמור את הכל בפנים?
הם הולכים, חסרי הבעות
איך הם ככה חיים?_______
אני לא מוצאת כותרת יותר טובה לתאר את זה. אם יש לכם אשמח שתציעו לי :)
כמו תמיד, תודה שקראתם ולילה טוב💜
YOU ARE READING
קופסת הצבעים
Poetryאוסף שירים של ילדה שאוהבת לצייר עם מילים. "להפסיק לכתוב זו טעות הגיטרה תסרב לנגן המכחול יסרב לצייר והעולם כולו ימות..." כל הזכויות לכל השירים שמורות לי. אין להעתיק/ לפרסם אף אחד מהשירים. אוהבת המון ומקווה שתיהנו לקרוא ❤