פרק 23
כמו שמיה ניחשה האציל בריאן ישב כבר על כסאו מסביב לשולחן ישבו שירים ואצילים שונים, והמקום ליד האציל בריאן היה פנוי, היא התיישבה שם בחוסר ברירה שנאלצה להסתיר עם חיוך, ובריאן נראה שמח מאוד שמיה התיישבה לידו "בוקר טוב, הנסיכה, אני שמח לראות אותך" והיא אמרה בחיוך "בוקר טוב גם לך" לאחר שהסתיימה הארוחה מיה התכוונה לצאת אך בריאן עצר אותה "תוכלי להראות לי את העיר"היא הביטה בו והביטה בה אביה ששלח בה מבט אזהרה, מיה חייכה ואמרה "בוודאי, נצא עוד 10 דקות האם זה בסדר?" הוא הינהנן ונעלם משם משאיר את האולם ריק, המלך עבר ליד מיה לחץ מעט על כתפה ואמר "אני חושב שהוא מציון" ומיה ענתה "אני לא חושבת" הוא הביט בה במבט נוקב "תבדקי"היא נאנחה והינהנה, ויצאה מהחדר.לאחר 10 דקות הם היו כבר בדרכם למרכז העיר בלימוזינה, הם נעצרו מול החניות הגדולות והמוני האנשים שצעדו שם ולאחר ג'וש צעד מאוחריהם אבל יותר קרוב מבדרך כלל בשביל לא לאבד אותם, הם צעדו בין האנשים והחניות, צחקו בין לבין למרות שמיה לא הודתה בזה היה לה די כיף, לאחר מכן הם המשיכו לים, הם התיישבו מול הים, זה היה יפה כל כך השקיעה הייתה יפה, מיה לא האימנה שהעבריה יום שלם עם האציל בריאן וזה לא היה כל כך נורא, הם חזרו לאחר כך לארמון והתיישבו בחוץ בחצר שהייתה כבר ריקה, בריאן אמר למיה "תודה על הסיור, הוא היה מאוד מהנה, וגם חברתך"
מיה החזירה בחיוך "אני גם נהנתי מחברתך" הם הביטו זה בעיניו של זה ובריאן התקרב לנשק אותה, ומיה ידעה שאם זה יקרה זה הסכם בלתי כתוב אבל היא תתצטרך להתחתן איתו, היא נרתעה בלי שידעה אפילו את הסיבה ואמרה "אני מצטערת" היא אמרה והלכה משם.