זהות

פרק 10

פרק 10

מיה חייכה והם הלכו לכיוון החדר אוכל החדר היה ריק היא הסתכלה מסביב ועלה לה רעיון, המבט של ג'וש היה משועמם הוא עמד בכניסה וסרק כמוה את החדר, מיה הביטה בו על פניה עלה חיוך משעושע, ג'וש הביט בה ולא הבין "מה קרה?" הוא שאל את מיה

מיה ענתה "בוא נלך לים"

ג'וש היה מופתע ממה שאמרה "עכשיו?" הוא שאל כדי להיות בטוח שהוא לא טועה

מיה חייכה "כן" היא אמרה היא יצאה וג'וש עצר אותה צריך להזמין את הלימוזינה

המבט של מיה נהפך להיות עגום "אני יודעת" היא אמרה הקול שלה היה נטול כל רגש

ג'וש ידע שהיא לא אוהבת את זה אך לא הייתה בררה.

הם עלו על הלימוזינה ונסעו לכיוון הים מיה לא דיברה היא הביטה החוצה מהחלון הם עברו במהירות על רחובות.

האנשים לא הביטו בהם העיר הייתה רגילה לבני מלוכה ואצילים שנסעו בלימוזינות מבחינתם זאת היתה עוד אחת.

הם נסעו לכיוון הים שהם הגיעו ג'וש ירד ואח"כ רק מיה ג'וש סגר את הדלת והלימוזינה נסע משם הם התקרבו לחוף והיא התיישבה קרוב לים וג'וש עמד מאחוריה היא הסתובבה והביטה בו "בוא תשב איתי" מיה ביקשה

ג'וש חייך חיוך מאולץ "את יודעת שאני לא יכול"

מיה "נו בבקשה, אני לא רוצה לשבת לבד" היא התחננה

ג'וש לא הספיק לענות ובדיוק מישהו הגיע

הוא "את חדשה לא ראיתי אותך פה?"

מיה הביטה בה במבט קר "מה אתה רוצה?"

הוא "רק רציתי לשאול אם את חדשה פה?" הוא אמר

מיה "זה לא מעניינך ודבר שני אתה יכול ללכת? אני רוצה להיות לבד" הקול של מיה היא תקיף

הוא לא התיאש והמשיך לשאול מיה ראתה שהוא לא מבין היא קמה והלכה משם

הוא "השם שלי הוא מארק"

מיה הסתובבה ואמרה " ולי לא אכפת!"

היא הלכה משם מיה ראתה מסעדה והם נכנסו לשם התיישבו על יד אחד השולחנות המרוחקים הם הזימנו לאכול

והתיישבו אחד מול השני