♥ DON'T BE A GHOST READER, VOTE AND COMMENT ♥
I wanna feel weightless
And that should be enough
But I'm stuck in this fucking rut
Waiting on a second hand pick me up
And I'm over, getting older
If I could just find the time
Then I would never let another day go by
I'm over, getting old
Weightless ~ All Time Low
~
נקודת מבט הארי
קמתי למשמע הצלצול המעורר של זאין. מי לעזאזל שם קול ברווזים כצלצול מעורר? וזה לא הזיז לו בכלל. זרקתי כרית על הראש שלו, הולך לעבר הבגדים שלקחתי מהבית שלי בלילה הקודם.
"תזיז את התחת שלך לפה." הוריתי, עוזב את החדר כדי להחליף את בגדיי. שמעתי אותו יוצא מהמיטה ומחליף את בגדיו. נפגשנו למטה, אכלנו ארוחת בוקר, והתחלנו ללכת לעבר הבית ספר.
"אז.. אחרי שתספר לו, אתה הולך להפסיק לפגוע באש, נכון?" שאלתי את זאין כשהלכנו.
"אני חושב כך. אבל אני ל איודע. זה מה שכל הבית ספר מצפה ממני לעשות. אני יודע שאני הבריון הכי גדול שם, אבל גם כולם מציקים לו." הוא אמר. כדאי לו להפסיק או שהוא יחזור לצד הרע שוב.
"אני חושב שאנחנו פשוט צריכים להשיג חברים ולעשות איתם סקס בקפיטריב בזמן הבית ספר. מה אתה חושב?" אמרתי בצחוק. לבית ספר המזוין הזה לא יזיק קצת שינוי, אם חושבים על זה. בהתחשב בכל התלמידים הביקורתיים החראות האלו.
"אני חושב שישעו אותנו." הוא אמר, צוחק. צחקתי גם.
"כן. אז.. אתה הולך להיפרד מפרי?" שאלתי אותו. אני ממש מקווה שהוא יאמר כן. אם לא, אני אצא ממש חרא.
"בהחלט." הוא ענה.
"הו, תודה לאל." אמרתי, מוציא נשימה שלא ידעתי שהחזקתי.
"מה? אתה נראה קצת יותר מדי מתלהב מזה.. מה לעזאזל עשית?" הוא שאל. טוב, זה הולך להיות מעניין.
"אני די סימסתי לה ודי סיימתי את היחסים שלכם." עניתי, די מבועת.
"מתי?"
"אתמול בלילה."
"אוקיי." הוא אמר, מחייך.
"תגובה יותר טובה ממה שציפיתי." מילמלתי, נכנס לבית ספר מאחורי זאין.
~
נקודת מבט הארי
עזבתי אחרי שליאם אמר את זה. מה ששם אותו ברשימת האנשים שיודעים. אלוהים. אני כל כך אידיוט.
אני מנענע את ראשי, הולך לשיעור האחרון של היום. היום הלך מאוד מהיר. ישבתי ליד האידיוטים מהלהקה שוב. הסכמתי שוב לאוראו של לוק. הכל בחזרה לשגרה.
לפחות חשבתי שהכל חזר לשגרה.
בזמן שהלכתי לכיתה שלי, שמעתי קולות באודיטוריום. אז, כמובן, הלכתי לבדוק מי אלה היו. חבל שעשיתי את זה.
ראיתי את הארי, לואי, ליאם, נייל וזאין.
הם היו רציניים כשהוא אמר שהם כולם בילו יחד שוב? כולם ונאים אותי?
אתה יכול להאשים אותם?
לא ממש.
החלקתי על פני הקיר. הייתי מאחורי כל הכיסאות, ככה שאף אחד לא יכל לראות אותי. בנוסף, אני קטן. קשה לשים לב אליי.
"נייל, אני חייב להגיד לך משהו." זאין אמר עם מעט פחד בקולו.
"גם אני חייב לספר לך משהו, לואי." הארי אמר עם ביטחון מוחלט. הלוואי שאני הייתי הארי. הוא היה בטוח בעצמו, חכם, יפה, חטוב, פשוט הכל.
"אני די אממ, מאוהב בך?" שמעתי את זאין אומר לנייל. אין. פאקינג. סיכוי.
"זה דבר רע שאני די אוהב אותך בחזרה?" נייל אמר, מסתכל למטה ומושך את שפתו. חשבתי שהוא היה גיי. אני מניח שצדקתי.
"זה מה שרצית להגיד לי?" לואי שאל את הארי.
"כן." הארי ענה. אלוהים אדירים. תמיד הקנטתי אותו על הוא ולואי כזוג. אז, כאילו, זה פשוט ה ITP שלי ביחד עכשיו, נכון? רגע, לא. OTP. אוקיי, זה OTP. הם סוף סוף ביחד!
"יש לך טעם טוב, סטיילס. אני מניח שגם אני, בהתחשב בכך שאני מרגיש אותו דברץ" לואי אמר. לעזאזל, לואי.
נשענתי מעט קדימה כדי לראות את נייל וזאין מחייכים אחד לעבר השני, והארי ולואי מחזיקים ידיים.
רק רגע. זאין גיי.
הווו, אני הולך להרוג אותו.
"אז, אתה מבריין אותי פאקינג 3 שנים כי אני גיי כשאתה גם? אתה פאקינג צוחק עליי? אי פעם חשבת על איך זה יגרום לי להרגיש?" אמרתי. במפתיע לא צעקתי. השפתיים שלי רעדו, הקול שלי רעד וכמעט פרצתי בבכי.
"אשטון, אתה לא תאמין כמה שאני מצטער." הוא אמר, מתקדם כדי לשים את היד שלו על הכתף שלי. נרתעתי כדרך הרגל.
"אני מאמין לך שאתה מצטער. אני פשוט לא אסלח לך. אין לך שום מושג של איזה גיהינום עברתי דרכו בגללך." אמרתי. הייתי אמור לסלוח לו? אף אחד לא יסלח למישהו שמתייחס אליו ככה, נכון? זה משוגע לגמרי. ה לא כאילו אני הורג אותו או משהו.
"אני יודע מה עברת. אתה פוגע בעצמך. ראיתי את הצלקות." הוא אמר. בלעתי בחוזקה. בלעתי קיא. לעזאזל, אני לא יכול להקיא כאן ועכשיו.
"אני גם יודע שאתה מרעיב את עצמך." הוא אמר. כן, בהחלט לא יכול להקיא עכשיו. ואז הם ידעו שאני באמת מרעיב את עצמי. אני חושב שאפשר לקרוא לזה ככה.
"לא, אני לא." אמרתי, מנסה לשמור על פרצוף ישר. (ה/מ סטרייט) למרות שזה קשה יותר, כשאתה אני. מצחיק נכון? כי אני גיי? ואין שום דבר ישר אצלי. לא הזמן לבדיחה, אשטון. פשוט תשתוק.
"כן, אתה כן." זאין אמר. כולם הנהנו ללא מילים. מצויין, גם הם יודעים. אחלה שמירת סוד, אש.
"אני לא." אמרתי, מנענע את ראשי. הייתי צריך לגרום לזה להראות אמין. הם לא יכולים לדעת. הם יחשבו שאני פריק. הם ישלחו אותי למקום כלשהו שיגרום לדברים להיות גרוע יותר. אני לא יכול שהם פאקינג ידעו.
"אתה חסר משקל, אש." זאין אמר.
לא רציתי לשמוע יותר. הסתובבתי והלכתי משם. המראה של כל דבר הטשטש ממסך של דמיות.
למרות שלא הצלחתי ללכת יותר מדי. נפלתי לרצפה, הכל דוהה לשחור.
~