היי אהובות!!
הנה הפרק :)
--
"תודה," ליאם אמר לשליח הפיצה, נתן לו את הכסף,וסגר אחריו את הדלת.
"זה מריח טוב," הארי מלמל.
ליאם חייך אליו, מניח את הקופסא על השולחן, פותח אותה ולוקח חתיכה.
"אני חייב ללכת עוד עשר דקות," ליאם אמר, לועס ומנסה לדבר בין הביסים.
"אתה רוצה..אולי, מסיבת פיג'מות?" הארי שאל בבישנות.
"זה יום שני," ליאם אמר ונשך את שפתו.
"אבל בסדר."
הארי חייך.
הוא החליט לנסות לשאול את השמינסט שלפניו שאלות.
"אתה יכול בבקשה לומר לי איזו תרופה לואי לוקח?" שאל לבסוף, ולקח ביס.
עיניו של ליאם נפערו והפיצה נפלה מידו.
"איך אתה יודע שהוא לוקח תרופה?" ליאם לחש אליו בעיניו פעורות, למרות שאף אחד לא היה שם.
"ראיתי אותו." הסביר בפשטות.
"והוא לא היה מוכן לומר לי מה זה." אמר, והביט בנקודה כלשהיא.
"ובכן, אני לא יכול להגיד לך..אבל אנחנו יכולים להזמין אותו שיבוא לכאן גם..ואולי הוא יגיד לך." ליאם הציע.
"אתה תהיה חייב להזמין אותו ולומר שזה הרעיון שלך." הארי ענה, מסתכל על הפיצה החצי חצויה שלו.
"סבבה."
~
קופסת הפיצה הייתי בחציה כבר לא נמצאת בקופסה כשנשמע צלצול בדלת.
"כנראה שזו אימא, או לואי." הארי מלמל, אבל קפץ כששמע רעש של הודעת טקסט מהפלאפון שלו.
"האז, אני חוזרת מאוחר הלילה, משהו כמו 2. שמור על עצמך."
הארי ניסה לחייך, הוא באמת ניסה, אבל הוא, ליאם ולואי הולכים להיות לבד בבית, עד שתיים לפנות בוקר.
"אתה לא הולך לענות למי שבדלת?" ליאם חייך אל הנער המתולתל, שמצמץ לרגע, ומיהר ללכת לדלת.
"סליחה, אני היי-" הארי התחיל, אבל נעצר כשראה את לואי.
הוא לבש כובע גרב אפור מעל לשכבת השיער המבולגן שלו, והוא חייך, מדגיש את עיניו הכחולות.
"היי הארי."
הארי רצה לשמוע את הקול הזה שוב ושוב, קולו של לואי היה צרוד. הוא היה מכונת סקס מהלכת.
"היי לואי," הוא אמר בביישנות, ונותן לנער הנמוך להכנס פנימה.
"לואי כאן!" הארי קרא, מוביל את לואי למטבח.
ליאם אכל עוד חתיכת פיצה, שגרמה להארי לגלגל את עיניו ולחייך.
"הווו פיצה!" לואי קרא באושר, והלך לעבר השולחן.
"קח כמה שאתה רוצה," ליאם הציע.
"היי! אני ראש מחלקת הפיצות כאן!" הארי התגרה בחיוך.
שני הבנים צחקו איתו.
"אוי אני רעב," לואי חייך, לקח כמה פיצות וניסה לאכול את כולן בבת אחת, מה שהשאיר על פיו לכלוך לא קטן.
הארי וליאם צחקו על נסיונו, והארי הלך להביא לו כמה מפיות.
"הו אלוהים לואי," הארי גיחך, והגיש ללואי את המפיות
לואי חייך בפה סגור, ושירבב את ידיו בשיערו של הארי.
ליאם נראה מופתע, אבל זה היה כל כך לא משנה.
~
הכל הלך מושלם עד שהארי חיבק את לואי.
ולא, הוא לא עשה זאת באקראיות.
שלושת הבנים שיחקו באקס בוקס שהיה להארי, והארי ולואי היו ביחד כקבוצה, נגד ליאם והאקס בוקס עצמו. לרגע, הם ניצחו, והארי כלכך אהב את לואי עד שהוא קפץ וחיבק אותו.
לואי קפא במידיות,דוחף את הילד הצוחק ממנו.
הארי נעצר, יודע מה הולך לבוא.
לואי נעמד וצעק על הארי," שלא תעז לגעת בי ככה שוב!"
ליאם נעמד, מנסה להרגיע אותו.
"לואי, תרגע זה בסדר." לחש, מביט לעיני הקרח שלו.
האם זה רע שהארי איחל לעצמו להיות ליאם?
האחד שהכיר אותו כל כך טוב, וידע להרגיע אותו.
אבל לא, הוא פשוט חזר לשבת בספה באופן מביך, מנסה להתעלם מעיני השטן של לואי.
"הוא מתנהג כאילו שאנחנו חברים," לואי אמר, מצביע על הארי.
"תן לי לחדש לך משהו, אנחנו לא!" לואי קרא אל הארי, אבל הארי הביט מטה.
"אני יודע. אני יודע שהוא לא," ליאם לחש.
"סוףסוף. מישהו שמבין. הוא התחת הכי גדול שאי פעם דיברתי אל." לואי אמר, והוא נראה עייף.
הארי נשך את שפתיו במטרה לא לחייך.
'תחת'?
זה הכינוי הכי גרוע בעולם, אבל הארי מת מצחוק.
"והוא ממשיך לחייך!" לואי קרא, כשראה את חיוכו המבצבץ של הארי.
הארי היה פגוע, אבל כשמישהו אומר לך לא לחייך, זה קצת בלתי אפשרי.
אז הוא יושב שם, מרגיש רע מבפנים, אבל מחייך לעיני כולם.
נראה כי החיוך זה מה שמציל אותו.
--
אחלה פרק
אני ממש אהבתי!
מקווה שאהבתם!
הצבעות, הודעות, חפירות, תגובות?
אוהבת המוניםםםםםם
נשיקות :*******