***
יומיים לאחר מכן, בדרך חזרה ממסיבה, שהתגלתה כגרועה, קיבלה סטייסי שיחת טלפון מרוברטו.
היינו אני מייקל ג'ייסון וסטייסי, וחיכינו כשסטייסי הלכה הצידה וענתה לשיחה.
מאדי ואשלי לא יכלו להגיע מפני שהיה להן מבחן להתכונן, אז הלכנו רק אנחנו, ובאופן מפתיע, אף אחד לא השתכר.
"הרבה זמן לא שמענו מדוד שלך," אמרתי לג'ייסון והעברתי את מבטי אל סטייסי שעמדה בערך שני מטר מאיתנו, עם הטלפון צמוד לאוזנה ועיניה נפערו לרווחה.
"מעניין מה הוא אומר לה." אמר מייקל בסקרנות.
הוא לבש חולצה שחורה צמודה שהבליטה את שריריו ומכנסי ג'ינס כחולים. הרגשתי צורך להביט בו שוב.
סקרתי אותו מכף רגל ועד ראש בזמן שהוא הביט בסטייסי שחזרה אלינו, כמעט צורחת משמחה.
"אתם לא מבינים!" היא קפצה בהתלהבות וסובבתי את מבטי מגופו הממכר של מייקל לשמע קולה של סטייסי הצורחת.
"מה קרה?" שאל מייקל, חצי צוחק.
"רוברטו אמר לי שהוא שכר לנו וילה לשבוע הבא!"
היא קפצה שוב כשחיוך דבוק על פניה.
אומייגאד.
פי נפער מעט, וכך גם עיני.
"רגע מה?" ג'ייסון נראה מעט מבולבל, "רציני?"
"לגמרי." היא הנהנה במרץ.
"וואו. אשכרה." התפעל מייקל.
"אה, הוא אמר שיהיה לנו צילומים לפרסומת בוילה, ויכול להיות שהוא יצליח לסדר לנו משהו ממש גדול." היא הדגישה את המילה 'גדול'. "אבל הוא לא סיפר לי מה כדי שלא נפתח ציפיות. הוא אמר שאם זה יצא לפועל אנחנו נדע כבר שם."
"זה כאילו וילה רק לנו?" שאל מייקל וסידר את שיערו בתנועת יד מוכרת.
"אני לא ממש יודעת. הוא אמר שהוא ישלח פרטים בהמשך, אבל אני חושבת שאולי יהיו איתנו עוד 2-3 אנשים בערך." היא ענתה בהחלטיות.
לא נעים לי להודות, אבל רק עכשיו גילית שגם מייקל בסוכנות של רוברטו.
ידעתי שג'ייסון נמצא שם, אבל על מייקל לא הייתי בטוחה.
אבל עכשיו כשסטייסי אמרה לנו שנלך לוילה דמיינתי את זה בראשי. והולך להיות מטורף.
דמיינתי את ארבעתינו נוסעים באוטו, או במונית-מה שרוברטו יחליט- וחולפים את הבניינים הגבוהים של תל אביב. חולפים את הים, שבו אני ומייקל הכרנו לראשונה. חולפים את תל אביב ומגיעים לוילה באלוהים יודע איפה.
את הוילה דמיינתי עם מטבח מפואר כזה וסלון יוקרתי. רהיטים לבנים וספות בגוון שמנת.
"עומד להיות כיף רצח." אמרתי כשגמרתי לדמיין את הוילה.
"חייב להיות." הסכים מייקל והנהן בראשו.
המשכנו ללכת. סטייסי עשתה עצירה פתאומית וכולם נבהלו במקום.
"אתם לא מבינים מה נזכרתי!" היא צעקה בהתלהבות והסתובבה אלינו.
"מה נזכרת?" שאלתי בבהלה.
"יש את המסיבה הזאת מחר! חייבים ללכת!" היא העבירה את מבטה בינינו בציפייה ונאנחתי. לפי עצירתה הפתאומית והמוגזמת הייתי בטוחה שהיא עומדת להגיד שחייזרים עומדים לתקוף את כדור הארץ.
"אחרי המסיבה של היום?" מייקל עשה את עצמו חושב, "לא נראה לי." הוא הניד בראשו בהחלטיות.
המסיבה של היום הייתה המסיבה הכי גרועה שהייתי בה אי פעם.
נתקלתי בטעות לפחות בשני זוגות שהיו בחדרים למעלה באמצע... מזמוז אינטימי.
לפחות שלושה בחורים התחילו עם סטייסי ועשו קרב על מי יהיה זה שיזכה לגעת בה, גם לאחר שג'ייסון כמעט שבר לאחד מהם את האף.
נשפך על מייקל בקבוק מיץ, וג'ייסון בטעות שבר בקבוק וודקה.
בקיצור... ממש מדהים...
"יהיה כיף הפעם!" היא ניסתה לשכנע אותנו בחיוכה המתחנף. "מאדי ואשלי גם יבואו, אפשר להזמין גם את אמה." כשראתה שאף אחד לא מגיב היא נאנחה ועיניה התגלגלו לאחור.
"איזה קשים אתם." התלוננה.
"נו בסדר." נאנחתי והסתכלתי על הבנים, מחכה לתשובה גם מהם.
"טוב נו, איפה זה?" השתכנע לבסוף ג'ייסון, וסטייסי חייכה בניצחון.
"לא רחוק, עשר דקות הליכה מפה." היא ענתה והצביעה לאחור, אל תל אביב החשוכה, כאילו נדע איפה זה רק לפי האצבע שלה שמצביעה על עוד שלושה בניינים רחוקים.
"מייקל?" עיניהם של כולם הסתובבו בבת אחת אל עיני האוקיינוס של מייקל.
מייקל נרתע מכך שבין רגע כל העיניים ננעצו עליו ומשך בכתפיו, "בסדר, נראה לי." הוא מלמל בהיסוס.
"אז כולם באים. יהיה כיף!"
מייקל נשק למצחי לפני שהמשיך בדרכו וג'ייסון עזב את ידה של סטייסי-שרק עכשיו שמתי לב שהם מחזיקים ידיים- השאיר עליה נשיקה מהירה ופנה שמאלה, יחד עם מייקל.
המשכתי ללכת יחד עם סטייסי ודיברנו על המסיבה המזעזעת שהייתה.
"ביי, נפגש בבית ספר." אמרה לי ונופפה לשלום כשהתרחקה ממני והתקרבה לדלת ביתה.
"ביי." אמרתי חזרה ונכנסתי לביתי.
***
הבית ספר היה משעמם ורגיל למדי. לא שציפיתי ליותר. בשיעור הראשון המורה נתנה את הציונים למבחן במתמטיקה, שהיה לפני יותר מחודש.
עד שהיא מחזירה את המבחנים אני כבר אהיה בת שישים.
בשאר השיעורים העתקנו למחברת ועשינו עבודות. ממש כמו כל יום.
שאלנו את אמה והתאומות אם הן רוצות לבוא גם למסיבה הערב, הן נענו בחיוב וסיכמנו שנפגש בשעה שמונה באולם של המסיבה.
הזמן חלף מהר מידי כשהסתכלתי בשעוני והשעה הייתה שבע בערב. שפשפתי את עיני ופיהקתי כדי להתעורר מהשנת צהריים הארוכה מהרגיל שלי.
דפיקה בדלת.
אלוהים, לא הספקתי לקום וכבר דופקים בדלת.
קמתי בעצלנות מהמיטה הנוחה והחמימה שלי וירדתי לפתוח את הדלת.
כשפתחתי אותה הופתעתי לגלות את סטייסי עומדת בפתח.
"ממתי את דופקת?" שאלתי בהפתעה.
סטייסי בחיים לא דופקת בדלת, אני רגילה שהיא פשוט מופיעה בחדר שלי משום מקום.
"לא יודעת," ענתה במשיכת כתפיים ונכנסה לביתי.
היא התיישבה על השיש במטבח וישבתי בכיסא שלידו.
"אז... רגע, למה את עדיין בבגדים של בית ספר?" היא שאלה לפתע וסקרה את חולצת הטי שירט הלבנה שלבשתי לבית הספר לפני כן.
"למה לא?" שאלתי וסידרתי את החולצה קצת.
"הלו, כדור הארץ לאוליביה, יש מסיבה עוד שעה." היא אמרה ונופפה בידה מול פניי.
"אה, נכון..." נזכרתי במסיבה, חשבתי בראשי מה אני אלבש.
גופייה וג'ינס, או סתם חולצה רגילה?
"קדימה, לכי להתארגן." היא דחפה אותי קלות מהכיסא וטלטלה אותי כשלא קמתי.
"אין לי כוח." התלוננתי ושמטתי את ראשי לאחור, עצמתי את עיני, עד ששוב ידה של סטייסי טלטלה את גופי.
"בסדררר!" הרמתי ידיי כנכנעת ועליתי למעלה לחדרי.
בסוף החלטתי על ג'ינס ארוך וגופיית סטרפלס צמודה בצבע שחור.
הוספתי שרשרת פנינים צמודה, וצמיד זהב ביד שמאל.
לאחר שגם התאפרתי קצת וסידרתי את שיערי בחצי קוקו שאסוף בקליפס בצורת פרח ירדתי למטה.
"הם אמרו שהם מחכים לנו שם." הודיעה לי סטייסי כשירדתי במדרגות.
"למה, מה השעה?" שאלתי, איבדתי תחושת זמן.
"שמונה ועשרה." סטייסי נראתה אדישה ועדיין ישבה על השיש.
"אה, יאללה בואי."
כשהגענו לאולם האירועים, באמת לאחר עשר דקות הליכה, נכנסנו לתוך האולם הרועש.
רעש והמולת הדיבורים הייתה לא צפויה בהשוואה לשקט השורר בחוץ.
אנשים כבר נראו שיכורים למדי.
בכניסה היה בר שחילק שוטים ואלכוהול, אנשים השתרעו על ספות מעור שהיו באמצע האולם, מייקל והאחרים לא נראו בשטח.
"הנה הם." צעקה סטייסי והצביעה לעבר פינה רחוקה, לא זיהיתי אף אחד.
"איפה?" שאלתי בצעקה כדי שהיא תשמע אותי מעל המולת הרעשים שמילאו את האולם וכיווצתי את עיני בנסיון לראות טוב יותר.
"פשוט בואי." היא צעקה והרגשתי את ידה גוררת אותי בין המוני האנשים.
"סליחה." אמרתי כשנתקלתי במלא אנשים בזמן שסטייסי גררה אותי.
לבסוף, היא נעצרה מול חבורת אנשים. שלעומת כל האולם הזה אותם זיהיתי.
"היי!" קראה לנו אמה, שישבה בקצה הספה. היא לבשה ג'ינס קצר-שאין לי מושג איך לא קפוא לה איתו- וחולצת בטן שחורה.
שפתיה הורדרדות בהקו בליפגלוס השקוף שכנראה שמה, וריסיה הארוכים שנמרחו מסקרה הבליטו את עיניה השקד בצבע הדבש שלה.
"האמת, אחלה מסיבה." אמר ג'ייסון ולגם מכוס שהייתה מונחת על השולחן. בכוס היה משקה שקוף, והוא גמר את כל מה שהיה בתוכה.
"עוד לא התחלנו וכבר אתה משתכר?" שאל מייקל ולקח ממנו את הכוס. הוא לגם את הטיפות הבודדות שנותרו שם.
"ילד שובב." גיחך ג'ייסון כשמייקל בלע את המשקה והניח את הכוס חזרה לשולחן.
"אתם באים לרקוד?" צעקתי, ונרתעתי מעט מהקול החזק שיצא לי. היינו בפינה יחסית מבודדת, ככה שרוב הדיבורים התעממו ונשמעו חלש מכפי שהיו לפני כן.
מייקל הנהן וכולם קמו מהספה שעליה ישבו. השירים הקצביים התחזקו וצרבו באוזניי ככל שהתקרבנו אל אמצע האולם.
לאחר כמה דקות של ריקודים מייקל חזר לידי ובידו שתי כוסות כמו זאת ששתה ג'ייסון קודם.
"מה זה?" שאלתי כשהוא הגיש לי את הכוס.
"וודקה." הוא ענה, ובלגימה אחת שתה חצי כוס.
לגמתי מהכוס, זה היה מריר וחם כשעבר בגרוני.
גמרתי את הכוס והנחתי אותה בצד, כך עשה גם מייקל.
"אוליביה, בואי איתי רגע לשירותים." שמעתי את קולה של סטייסי צועק מאחורי, הסתובבתי לאחור וראיתי את סטייסי שסימנה לי עם ראשי אל דלת השירותים.
"דקה חוזרת." צעקתי למייקל והלכתי עם סטייסי לשירותים.
"איכס, מגעיל פה." מלמלתי בגועל כשעברתי מעל אודם מעוך על רצפת השירותים.
"אני צריכה לחדש את האיפור, לא רציתי לבוא לבד." היא הסבירה והתחילה להוציא מוצרי איפור מתיק הצד הקטן והכסוף שלה.
"אמרתי לך שהמסיבה הזאת טובה או לא אמרתי לך?" היא התגרתה בזמן שפתחה את המסקרה שלה
והחלה למרוח אותה על ריסיה.
"בסדר, צודקת." הודתי והבטתי בה מורחת בדייקנות גם בעין השנייה.
היא שמה אודם ורוד על שפתיה, שהיו נפוחות מהרגיל.
"מתי הספקת להתנשק עם ג'ייסון?" הסקתי שבגלל זה הן נפוחות.
היא הביטה בי מהמראה וחיוך שובב עלה על פניה כשסגרה את האודם והחזירה אותו לתיק.
"אוקיי, סיימתי." היא הודיעה ושמה את התיק חזרה על כתפה.
יצאנו מהשירותים והתקדמתי חזרה לאיפה שמייקל היה לפני כן.
כשמצאתי אותו, יושב על הבר, קפאתי במקום.
הרגשתי את הדם זורם בעורקיי כשראיתי את אמה מתקרבת אליו ומצמידה את שפתיה אל שפתיו.
רק לאחר כמה שניות, כמה שניות שהיו השניות הנוראות בחיי, הוא הדף אותה מעליו.
עמדתי במקום, ללא יכולת לזוז.
שנאתי אותה עכשיו.
יותר מאי פעם.
הרגשתי דמעה מלוחה זולגת במורד פניי.
מייקל סובב את מבטו אליו, וכשהוא ראה אותי הוא קם במהירות מהכיסא והתקדם אליי במהירות.
יצאתי מהאולם בריצה.
------------------
אאעאעאעאעאעאעא
מה אתם חושבים שיקרהההה?
מחר מתחפשים בבית ספר שלי, אז פורים שמחחח
כדי לדעת את ההמשך תאלצו לחכות למחר :)
לוב יו😍