עוד סיכוי לאהבה

פרק 21- אני אוהב אותך, אוליביה :)

הפרק מכיל תוכן מיני (לא מפורט)

הנחתי את מגש הפיצה על השולחן העגול בסלון ופתחתי אותו, ריח מגרה מילא את הבית.
"חכו פה." אמרתי והלכתי למטבח, במגירה הראשונה מצאתי את מה שחיפשתי.
הדלקתי את הזיקוק שמצאתי במגירה והלכתי חזרה לסלון, סטייסי חייכה כשתקעתי אותו על אחת הפיצות והתחלנו לשיר לה 'היום יום הולדת',
רק שהחלפנו את זה למחר יום הולדת.
"מחר יום הולדת לסטייסי." שרנו כולן ומחאנו כפיים.

"אין נרות בבית." גיחכתי והבטתי בזיקוק שעמד להתכבות. "קדימה, תבקשי משאלה."
היא עצמה את עיניה, מלמלה כמה דברים ללא קול וכיבתה את הזיקוק.
"מזל טוב!" קראנו בשמחה כשחיוך ענקי עלה על פניה.
"תודה." היא אמרה ואימצה אותנו לחיבוק קבוצתי.
"יאללה לאכול!" הכריזה מאדי ולקחה משולש פיצה.

כל אחת לקחה משולש פיצה ונגסתי בשלי.
"אה, וואי!" נזכרתי לפתע, "שכחנו לספר לכן!" הבטתי באשלי ומאדי שנראו מבולבלות.
"הא?" מאדי שאלה כשהפיצה הייתה בדרך לפיה.
הסתכלתי על סטייסי, אך היא לא הבינה על מה אני מדברת.
"עוד פחות משבוע רוברטו שכר לנו וילה." אמרתי בקצרה.
"מה?" אשלי העבירה את מבטה ממני אל סטייסי.
"נו, לצילומים של דברים וכאלה..." הסבירה סטייסי.

"איזה כיף לכן!" הכריזה מאדי, "לכמה זמן?"
"האמת שאין לי מושג, בטח לכמה ימים." עניתי.
"אני אצטרך לסבול לבד עם מאדי?" שאלה אשלי ועשתה פני סובלת.
"שתקי, את סובלת אותי כבר 15 שנים." היא גלגלה את עיניה וגיחכה.
"טוב, אז אני צריכה ללכת." אמרה סטייסי וקמה מהספה.

"כן, גם אנחנו." התאומות קמו גם הן והלכו לדלת הכניסה.
"ביי!" נפרדתי מהן והן נופפו לי לשלום ויצאו מהבית.
השעה הייתה כבר שש בערב. לאחר שעה של צפייה בסרט נקלעתי לשיעמום.
סימסתי למייקל.
אני: רוצה לבוא אליי?
מייקל: בדרך.

לאחר כמה דקות שהעברתי בבהייה בקיר נשמעה דפיקת בדלת.
כעבור כמה שניות שנזכרתי שאני צריכה לפתוח את הדלת בעצמי קמתי מהספה בעצלנות ופתחתי את הדלת.
"כבר התגעגעת אליי?" שאל מייקל שעמד בפתח ונשען על המשקוף.
"יש מצב." עניתי בשובבות וסגרתי את הדלת לאחר שנכנס לביתי.
הובלתי את מייקל למטבח והוצאתי מהמקרר ביצים , חמאה, וחלב. את שאר המצרכים הוצאתי מהארון והנחתי הכל על השיש.

"הולכים למאסטר שף?" שאל מייקל ועזר לי להוריד את הסוכר הלבן שהיה בארונית הגבוהה.
"מכינים עוגה." עניתי והוצאתי גם קערה.
"מה אני יכול לעשות שאי אפשר לשרוף בו את המטבח?" הוא נעמד לידי וסקר במבטו את המצרכים על השיש.
"להפריד ביצים אתה יודע?" שאלתי והושטתי לו קערה עם חמש ביצים בתוכה.
הוא לקח אותה והניח אותה לידו. "בטח."

לאחר שגמרנו להכין את העוגה והוצאנו אותה מהתנור עלינו למעלה. מחר אני אקשט את העוגה ונחגוג לסטייסי.
"אני שמח שהכרתי אותך." אמר לי לפתע מייקל.
הוא שכב לצידי על המיטה והביט בי בחיוך.
לחיי נצבעו בורוד מההודאה של מייקל וחייכתי אליו. "גם אני."
הרגשתי את שפתיו הרכות של מייקל מנשקות לראשי ועיניו לא התנתקו מעיני.
הבטנו במשך זמן מה אחד בשני, מבלי להסיר את קשר העין. מבט מלא תשוקה.