תומאס
אחרי שירדנו מהאוטובוס הלכתי לחדר שלי. הלכתי לישון הייתי גמור אבל לא הצלחתי להוציא מהראש לי בחורה כלשהי. הבחורה הזאת מטריפה אותי. משגעת אותי. איך שהיא ענתה לקים היום באוטובוס דורש המון אומץ רק למייגן יש את האומץ לענות ככה לקים. אבל לה היא פשוט דיברה כאילו זה לא חדש לה.
קמתי משנתי הטובה והתחלתי להתארגן. התקלחתי ולבשתי חליפה אבל לא את הבלייזר שמתי אותו על הכתף ויצאתי אל האולם.
״ואוו תומסוסו אתה נראה נהדר״ אומר ז׳אק ברמת גבות ״תודה, תפסיק לקרוא לי תומסוסו שמעת?!״ אני עונה בטון עצבני אבל רגוע. ״בסדר אבל תיזהר עם תשים עין על מייגן אתה מת!״ אמר ז׳אק בטון מאיים כאילו היא הבחורה שלו. ״בסדר טיפש בוא כבר״ אני מגחך.
הגענו אל האולם נכנסנו וכשנכנסתי כמות הבנות שניסו להתקרב אליי זה מטורף. אבל קים לא שחררה עד שאמרתי לה ״קים יופי לי מהפנים אומרים לך לא אז זה לא!״ אני אומר בטון עצבני. ״בסדר אבל עם תשנה את דעתך אתה יודע איפה למצוא אותי״ היא קרצה לי ונעלמה.
בזמן שדיברנו אני ז׳אק לוגן,בראיין,ג׳יימס אנחנו רואים בנות מתקרבות אלינו. וזה לא היו סתם בנות אלו היו מייגן וניו יורק. ניו יורק הייתה נראה כל כך סקסית בשמלה השחורה שעליה היא הייתה בלי כתיפיות והייתה עם עקבים שחורים אבל עדיין איכשהו הייתה יותר נמוכה ממייגן ומייגן נמוכה. השיער שלה היה מעוצב בייבילס פזור חלק מהשיער שלה היה מונח על הכתף והחלק השני מאחור. היא הייתה עם איפור עדין אבל השפתיים שלה היו בגוון ורדרד עדין שפשוט רציתי לטרוף את השפתיים האלה.
״ואוו ג׳יג׳י את נראת סקסית בטירוף״ אמר ז׳אק למייגן ״תשמור על הפה שלך כי אחרת אני ידאג שהוא יהיה סוגר״ אמרה מייגן בצחקוק ״או אני מוכן להסתכן בכך״ אמר ז׳אק בהתגרות במייגן. ״ואוו היילי את נראת נהדר״ אמר בראיין להיילי בחיוך. נשבע שרציתי לרצוח אותו באותם רגעים. ״תודה, גם אתה נראה נהדר״ היא אומרת בנימוס ומחייכת. אני עושה מבט זועף אל בראיין. ״אתה סתם מגזים אחי״ אני אורמ לבראיין. ״גם אתה נראה לא משהו תומסוסו״ היא עונה בצחקוק. למרות הכינוי הצחוק שלה זה משהו אחר זה לא מהעולם הזה יכלתי להקשיב לו שעות. ״איך קראת לי?!״ אמרתי בטון עצבני . ״מה אתה מתבייש בכינוי של ז׳אק?״ היא שואלת בהתגרות ״כן מה אתה מתבייש בכינוי?״ שאל ז׳אק כאילו הוא נעלב ׳שוב׳ ואוו הוא כזו מטומטם . ״אני שונא את הכינוי הזה ואני אמרתי במפורש לא לקרוא לי ככה!״ עניתי זועם. ״אוי תומסוסו אתה סתם מגזים מה לא ככה?״ היא מתגרה בי. ״את לא רוצה לדעת מה יקרה לך בהמשך עם תמשיכי ככה!״ אמרתי בטון מאיים ״מה שתגיד תומסוסו הדעה שלך לא מעניינת אותי״ אמרה בגלגול עיניים ״מי את..״ התחלתי לדבר אבל בראיין קטע אותי ״תרצי לבוא לרקוד איתי היילי?״ הוא שאל והושיט לי יד בשביל להוביל לרחבת הריקודים. רציתי באותו רגע לרצוח את הבנאדם בדם קר. מי הוא שמזמין אותה לרקוד. ״כן בטח״ היא עונה בחיוך ומושיטה לו יד. בראיין מוביל אותה אל רחבת הריקודים והתחילו לרקוד לפי הקצב. הוא רקד מאחוריה והפליק לה בישבן. ״מה נראלך שאתה עושה לעזעזל?!״ היא צועקת עליו בזעם ״מה לא אהבת?״ שאל בחיוך זדוני ״מה נראלך אידיוט עוד פעם אחת תעז לעשות את זה ואתה גמור שמעת?!״ היא צועקת וכולה רותחת מזעם. אני הולך בריצה לשם ומטיח בראיין אגרוף
היא ברחה בריצה וצעקתי לה ״חכי רגע״ . באתי לרדוף אחריה אבל בראיין החזיר לי באותה מידה. הוא לא יודע עם מי הוא הסתבך. אני שולח את אגרופי אל פניו ומטיח בו במהירות רבה. ״אוהב את זה שמרביצים לך?!״ אני צועק וכולי אדום מזעם רק מהמחשבה שהוא נגע באה. הוא בא לבעוט בי ישר בביצים אבל אני כבר חסמתי אותה ונתתי לו עוד אגרוף. לא נתתי לו בזין מתוך רחמים שיגיד תודה. הוא מרים ידיים בכניעה ״אני נכנע רק צחקתי איתה״ הוא אמר כולו חבורות ממני. ״זה נראלך לך מצחיק?!״ אני עונה כולי זעם.מעולה שהוא נראה ככה זה מגיע לו על מה שעשה. ואני שומע קהל צועק ״מכות מכות״ אבל אני נרגע למרות שכולי זעם מבפנים ואומר ״עוף מפו לפני שאני יעשה לך נזק יותר גרוע״ אני אומר בטון מאיים ורגוע. הוא מקשיב לי ונעלם לחדרו. ״אחי מה זה היה אתה יודע איך זה היה נראה מהצד?!״ אומר ז׳אק בהתלהבות. הוא כזה מטומטם. ומוסיף ״זה היה נראה שהתחרפנת בגלל פאקינג בחורה תומאס בחורה!״ אמר ז׳אק בהלם. אבל הוא צדק איך התחרפנתי ככה ועוד בגלל בחורה?! ועוד שאני והיא שונאים אחד את השני. הייתי כל כך מבולבל אבל לא היה לי אכפת ואמרתי לו ״תשמור על מייגן אני הולך לחדר״ שיקרתי בגלל שאני הולך ישר אל נוי יורק. ״כן כן קפטן״ אמר ו בצחקוק ונעלם.
הלכתי אל החדר של נוי יורק ודפקתי בדלת לא ידעתי למה באתי אבל ידעתי שאני צריך לבוא. לא ידעתי מה להגיד או לשאול פשוט באתי. זה מה שהלב שלי אמר לעשות למרות שאני מקשיב רק למוח.
דפקתי וחיכיתי שתיפתח הדלת. הדלת נפתחה ואני רואה את נוי יורק עדיין השיער שלה מסודר כפי שהיה אבל היא הורידה את האיפור שהיה עליה. עיניה הדאימו מרוב דמעות. היא הייתה לבושה בפיג׳מה המכנסיים כמעט הראו את כל התחת שלה והייתה עם חולצה ארוכה. ״אוי מה קרה לפנים שלך?״ שאלה בדאגה היא באה להושיט יד להרגיש אבל היא עצרה מיד.
״זה זה סתם״ עניתי בשקר כי היא כבר בטח יודעת איך זה קרה.
״לא תומאס זה לא סתם השפה שלך פצועה והפצע שלך פתוח זה יכול לגרום לזיהום נוראי והפנס שיש לך בעין צריך להשים משהו קפוא״ אמרה בדאגה ״לא באמת נוי יורק זה סתם רק באתי לבדוק מה שלומך״
אמרתי בדאגה ״אני בסדר אבל אתה לא נראה ככה״ היא עונה בדאגה ומשלבת ידיים מתחת לחזה שלה.
״נוי יורק את לא צריכה לדאוג אני בסדר באמת״ אני עונה עייף
״לא תומאס זה לא בסדר כמה פעמיים צריך להגיד את זה?!״ היא אמרה בטון עצבני אבל גם אמרה בדאגה. אהבתי את זה שהיא דואגת לי ככה. שיט תפסיק לחשוב ככה היא האויבת שלך תזכור את זה כבר תכניס את זה לפאקינג למוח הדבילי שלך. ״בוא ניכנס״ היא אומרת.
נכנסתי בלי להסס כי ידעתי שהיא לא תניח לזה ברגע שזה קשור לפציעות או שאני לא מרגיש טוב וכל זה היא לא תניח לזה. בין עם אויבים או לא.
״תישב על המיטה אני מביאה כמה דברים״ אמרה לי.
עשיתי כדבריה והתיישבתי על המיטה. היא הגיעה אליי עם ערכת עזרה ראשונה. היא התקדמה אליי והתמקמה בין רגליי בשביל לטפל בפציעה.
״אוי זה פצע יחסית עמוק..או יש לך גם מעל הגבה פציעה״ אמרה בדאגה.
היא הוציא כמה דברים מהערכה והניחה חומר על השפה שלי ועל הפצע השני זה שרף אבל לא הראיתי את זה.
״אני יודעת שזה שורף אבל אין ברירה אנחנו לא רוצים שזה יזדהם״ אמרה כאילו היא קראה את שפת הגוף שלי. היא התחילה לנקות את הפצע עם החומר וזה שרף לי. ״סליחה פשוט חייב לעשות את זה פשוט תנשום עמוק לאט לאט וככה זה יעבור לך״ היא אומרת בחיוך של דאגה.
עשיתי כדבריה ונשמתי עמוק לאט לאט. לעזעזל אני עשיתי את מה שהיא ביקשה אף אחד אף פעם לא הצליח ככה לשלוט בי! אבל היא היא שלטה בי כאילו אני בובת ברבי. היא לקחה פלסטר ושמה על הפצע שמעל הגבה.
״אין לי מה לעשות לגבי השפה שלך איפשר להשים פלסטר זה לא יחזיק ועם נשים תחבושת זה יזדהם בגלל שזה פצע בשפה התחתונה״ היא אומרת במיומנות ובדאגה ״זה בסדר נוי יורק תודה על הכול״ אמרתי בחיוך. לא לא אמרתי את זה עכשיו נכון?! אמרתי תודה?! אני אף פעם לא מודה על כלום אבל היא היא מוציאה אותי מדעתי.
״לא תומאס זה לא בסדר מה קרה שם? למה הרבצת לו?״ שאלה בסקרנות
״הרבצת לו בגלל מה שעשה לי?״ שאלה.
השאלה הזאת השכילה אותי כי עם אני יגיד שכן היא תחשוב שאני מאוהב באה ואני לא! אבל יש קצת שקר במה שהראש שלי אומר.
רציתי לרצוח את בראיין אבל ריחמתי עליו. אבל עם זה יקרה שוב אני נשבע שאני ירצח אותי.
״נוי יורק זה מסובך זה פעם ראשונה שאני מרביץ לחבר טוב שלי״ אני מודה. אני בהלם ממני כי היא הבנאדם האחרון שאמור לדעת עוד משהו על חיי. אבל לא יכלתי לעצור היא כאילו הצליחה להוציא ממני עוד ועוד.
״באמת? ולמה הרבצת לו?״ שאלה בקול חלש אבל נעים לאוזן.
״הרבצתי לו בגלל מה שהוא עשה! מה שהוא עשה לא מוצא חן בעייני״ אמרתי בזעם. באמת אמרתי עכשיו שזה בגלל שזה לא מוצא חן בעייני?! מה לעזעזל קורה לי?! ״אני מעריכה את מה שעשית אבל אל תתערב עוד זה יהרוס לך את קריירת הכדורסל למרות שאני רוצה להרוס אותה אבל אני שמה בצד שניה את השנאה שיש בנינו״ היא אמרה בקול נעים.
״נוי יורק באמת לא אכפת לי מהקריירה עם זה אומר שצריך לשמור על הכבוד שלך״ אני אומר ומשפיל מבט ומבין שפה אני מתחלש.
״ותודה על זה ששמרת על הכבוד שלי כי הוא מאוד חשוב לי״ היא אמרה עוד פעם בקול חלש כאילו פגעתי באה מילולית.
יש בנינו שתיקה מביכה של איזה חמש דקות. אבל אני משחרר את השתיקה ואומר יותר נכון עושה.
אני מנשק אותה בפרעות והיא לא מתנגדת. אני טועם את הטעם שיש על שפתיה אני מחזיק במותניה ומקרב אותה אליי.
״תומאס אסור לנו אני חושבת שאתה שיכור קצת״ היא אומרת בדאגה אבל היא מטריפה אותי לא הקשבתי למילה.
״לא אכפת לי מה מותר ומה אסור״ אני אומר ומנשק אותה.
עם שמה את ידיה סביב צברי ומנשקת אותי בחזרה.
״תומאס אני דיי בטוחה שאתה שיכור ואני לא רוצה לנצל את זה בטעות כי אני יודעת שמחר תתחרט על מה שהיה פה״ היא עונה בדאגה.
״אני חושב שאת צודקת אני נראלי מעט שיכור״ אני מצחקק.
אני קם אל הדלת ואומר ״תודה נוי יורק, נתראה במשחק מחר״ אמרתי בחיוך והיא החזירה לי חיוך ויצאתי מחדרה.
הלכתי אל החדר שלי ואת מי ראיתי שם את קים אוי אלוהים היא בחיים לא תניח לי אה.
#עקבו__אחריי__אנשים
@העיתונאית_האהובה_סקארל
נראה שהמלך ויליאם לא הסתפק בזה שהכה את בראיין הוא גם הלך אל חדרה של ׳מלכת הוליווד״ ונראה שהם הלך לא בשביל לדבר.
מה דעתכם? לדעתי הם עשו יותר מלדבר.
תסתכלו היטב בתמונות ותגיבו מה דעתכם. ואתם יודעים עם היה מקרה חדש אני הראשונה לידע אותכם.
להתראות,אנשים
~ס׳