נ"מ ביאנה
היא ראתה הבזק אור מאחוריה, בתנועה מהירה היא שלפה את הממזג.
אבל אף אחד לא היה מאחוריה.
מה שאומר שמישהו זינק משם ולא לשם.
היא הלכה ברחוב כשחיפשה את מארלה.
אש משכה את עיניה בהמשך הסמטה החשוכה.
"מארלה! הפחדת אותי. בואי כבר"
הדמות שחשבה שהיא מארלה הסתובבה, פניה האפורות חיוורות נגלו.
ביאנה הסתכלה לכל הצדדים מארלה לא נראתה בשום מקום.
היא נחבטה במחשבה האם לזנק, להשאיר את מארלה כאן לבד..
או שמארלה כבר הלכה?
כנראה שכן.
האיש זינק אליה, ידיו מצולקות ומושטות אליה.
היא הרימה את הגביש וניסתה לזנק.
האיש החזיק בקרסולה של ביאנה במהירות, כאב שורף עבר בורידיה כשניסתה להיחלץ.
אבל זה היה מאוחר מדי, קרן האור כבר נשאה אותה משם.
אותה ואת האיש הזה..
-----------------------------
נ"מ קרדן
הם נחתו על חוף מושלם, הגלים והרוח הזכירו לו את מיאמי כשהיה שם.
מייד כשהם נחתו ארון נראה מבוהל "היה שם מישהו"
הוא פנה אל אדליין.
"מה?"
"מישהו בגלימה שחורה, בדיוק כשזינקנו הוא הגיע לשם"
אדליין נראתה מבוהלת, היא הוציאה מכניסה מכשיר כסוף מרובע "גריידי ראוון"
כנראה בעלה.
איש נאה הופיע במקשר, פניו מחייכות.
"גריידי, יש סיכוי שיש מישהו מהנסתרים בטרוייסט (המקום שבו בני האדם התאכסנו, לזה אין משמעות כלשהי)"
"אני הולך עכשיו"
"תיזהר. קח איתך את אולדן או משהו בסדר?"
"אולדן עסוק, אני אקח את..." שתיקה קצרה "סופי"
אדליין הנהנה "תעדכנו אותי"
היא ניתקה.
מסתכלת על בני האדם ואז מחייכת "קדימה!"
היא הוציאה מכניסה בקבוק מעורפל ורועד, שופכת את תכולתו לאוקיינוס.
יצא משם איזשהו טורנדו או מערבולת קטנה שבים התרחבה עוד ועוד.
אדליין החזיקה להנה וארון את היד, קרדן החזיק לארון והם קפצו למים.
כעבור כמה שניות הם נחתו על איזושהי אדמה מוצקה.
יבשים לגמרי.
"ברוכים הבאים לאטלנטיס! חכו שנייה אני אמצא מרכבה"
'המרכבה' היא כרכרה רתומה לעקרב תת מימי ענק.
אדליין ליטפה אותו "ארופטוריד" (יש פה שגיאות אני בטוחה).
"זו חיה מאוד מתוקה כשמכירים אותה"
הם עלו על הכרכרה שהייתה נוחה ולא מטלטלת להפתעתם.
"אז לאן הולכים?" שאל קרדן.
"נעשה סיור בעיר ואז נלך אולי לקניות.."
ארון וקרדן נאנחו.
אדליין צחקה והבטיחה להם שבקניות האלה הם יהנו.
הם עברו בעיר, משרד השדכנים, מזרקה ענקית שאדליין הסבירה שמשמשת מתקן עינויי-
ואז הבינה שזה לא מתאים להגיד את זה לבני אדם.
הם עברו על פני בניינים גדולים ורחובות נוצצים.
"והגענו אל המרכז"
המרכז היה מקול ענק עם מלא דוכנים גדולים וחנויות מרהיבות עם שלל חפצים.
מאות אנשים הסתובבו שם וקנו, לא מודעים לבני האדם שלידם.
אדליין הובילה אותם לחנות בגדים קרובה.
"ליידי ראוון, למה זכינו בכבוד?" אישה עגלגלה שעמדה בחנות חייכה אליה, עיניה קורנות.
"אני חייבת להביא מישהי מהכניסה לאטלנטיס, תוכלי לשמור עליהם?"
הגברת קימטה את מצחה "לשמור?"
"כן ליידי דנוור, הם בני אדם.. חשיבות בין לאומית לשמור עליהם בטוחים"
האישה- ליידי דנוור הנהנה "אני אראה להם את כל הדברים הכי יפים שלי"
"תקני להם מה שהם רוצים"
ואדליין הלכה והשאירה אותך בחנות.
האישה הפנתה את ארון וקרדן לאזור מלא שכמיות ווסטים רקומים, מנחה אותם מה ללבוש.
אחריזה היא לקחה את הנה לאיזור אחר.
קרדן לקח וסט כחול רקום בדוגמת כסף עם מכנסיים שחורים, השכמייה הייתה חוצה ופשוטה.
ארון לקח בערך אותו דבר רק מכנסיים כחולים ווסט אפור.
הם הסתכלו במראה והשתעשעו בדמותם.
הם היו נראים כמו נסיכים.
מישהו נכנס לחנות אחריהם.
הוא היה גבוה, עיניים כחולות ושיער חום בהיר.
שזוף.
"היי אמא" הוא נופף לליידי דנוור שחייכה "היי ריאן, תראה מי הבאתי"
היא הציגה את כולם "בני אדם שאדליין שומרת עליהם, עוד מעט היא תחזור"
ריאן חייך "היי, אני חייב לקנות בגדים חדשים אמא.. מחר אני מתחיל עבודה חדשה"
ליידי דנוור חייכה ולקחה אותו לאנשהו, מביאה לו בגדים.
כעבור חמש דקות אדליין עמדה בפתח.
עם אישה גבוהה.
שיער שחור גולש ועיניים ירוקות כתומות.
האישה נראתה נבוכה, קרדן הבין שהיא בת אדם גם.
"זאת ג'ני" חייכה אדליין.
"את מוכרת לי" אמרה הנה, גם קרדן וארון הסתכלו עליה כך.
"אני סגנית נשיא ארצות הברית."
הם הסתכלו עליה בתדהמה.
"ועכשיו היא כאן גם. ליידי דנוור תוכלי לתת לה משהו גם?"
ליידי דנוור שבדיוק הגיעה חייכה והובילה את ג'ני הצידה.
-----------------------------
נ"מ ג'ני
האישה הובילה אותה לאגף מאחורי החנות.
"שמעתי שאצל בני האדם להיות אישה במעמד כוח זה קשה?"
ג'ני הנהנה "נכון. לקח לי הרבה שנים להגיע לאן שאני"
"מצער.. טוב עכשיו חכי כאן אני אביא לך משהו"
ליידי דנוור הסתכלה על ג'ני ואז רצה למאחורי החנות.
כעבור שנייה היא יצאה מאיפה שנכנסה אליו בידיה שמלה ירוקה משתפלת.
השמלה נצצה והייתה סטרפלס שהדוקה במותניים.
השמלה לוותה בשרוולים שקופים מנצנצים שגלשו ממרפקה עד לקצות ידיה.
"כשתסיימי יש לי עוד משהו להביא לך"
ג'ני הנהנה, בהלם, היא בחיים לא לבשה משהו יפה כל כך.
היא לבשה את השמלה היפה והביטה במראה.
היא נראתה כמו נסיכה מהאגדות.
אחריזה ליידי דנוור הסתכלה עליה בדמעות "עכשיו נסדר את השיער"
היא אספה את שערה לצמה פשוטה והוציאה את שיערה לפזור, קריסטלים קטנים מנצנצים שזורים בצמה.
ביחד עם כמה תכשיטי כסף מעוצבים ואיפור קל ליידי דנוור סיימה וחייכה "מהממת"
ג'ני יצאה החוצה, להיכל המרכזי של החנות.
אדליין חייכה ובני האדם נראו המומים "נהדר, פשוט נהדר"
ואז מישהו יצא מאגף אחר בחנות.
גבוה עם שיער חום בהיר ועיניים כחולות.
הוא היה לבוש במכנסיים שחורים ווסט כסף רקום.
שכמייה חומה שרכוסה בסיכה מעוטרת.
שניהם עמדו ככה שנייה בשקט עד שליידי דנוור הרסה את הדממה "אה ריאן, תכיר זאת ג'ני עוד בת אדם. היא סגנית הנשיא של ארצות הברית"
ג'ני התכוונה להסביר מה זה ארצות הברית כשריאן הנהן "אה וואו. למדתי על זה. חשבתי שנשים של במעמד נמוך לא?"
ג'ני הנהנה "לקח לי זמן להגיע לשם"
עוד שתיקה קצרה.
אדליין ספקה בכפיה "טוב אז כולם לבושים? תעשי את זה על החשבון שלי"
ג'ני התקדמה אל היציאה כשריאן קרא אל אדליין "איפה הם יהיו?"
"בהייבנפילד עכשיו. אתה יכול לבקר אם תרצה"
ריאן הנהן וחייך.
-----------------------------
אוו מה אומרים?
נחמד?
ומה קורה עם ג'ני וריאן?
תעשו כוכב אם אהבתם✨
תנו תגובות❤️