חברת המועצה אורהלי
איש גבוה ושמן קצת התקרב אליהם.
כתר כבד מלא בזהב ועוד משהו על ראשו, הוא נראה נחמד..
בערך.
"המלך צ'ארלס" הוא הושיט את ידו לאמארי "מלך הממלכה המאוחדת, בריטניה"
אמארי לחץ את ידו בנימוס והציג את עצמו ואותם.
"אז אתה מודע להיעלמותם של השחקנים?" ברונטה שאל.
"בהחלט, המשטרה שלי מחפשת בכל העול-"
"אני בספק אם תגיעו אי פעם לכולו"
אורהלי נעמה מבט בברונטה "יום אחד נשמח להראות לכם גם את זה" היא חייכה והעיפה מבט צדדי לברונטה.
"כן.. בכל מקרה אני מקווה שנצליח"
"גם אנחנו שלחנו את מי שיכולנו לחפש אותם, האמת שסופי היא ראש הצוות האחראי על כך"
צ'ארלס הנהן, מיישר את כתרו.
אחרי כמה שניות ברונטה רטן.
"אני רואה שאתה בוהה באוזניים שלי"
צ'ארלס האדים אבל יצא מזה יפה "אז..?"
"אני בן אלפי שנים, אני קדמון אז יש לי אוזניים כאלה"
"אלפי, אלפי שנים?" הוא נראה כמעט כאילו נחנק, רגשותיו געשו.
"כן"
"אתה מכיר מלכים מפעם שלנו?"
"מעט.."
"המלכה ויקטוריה?"
"זה כבר היה בזמן שנעלמנו, הכרתי את סבתא רבתא שלה רוזייט"
צ'ארלס הנהן, בהלה ופחד פועמים ממנו בגלים.
אמארי הסתכל עליה, מבחין בכך גם.
"טוב אם תסלחו לי, אני אלך לדבר עם סגנית הנשיא" היא פילסה את דרכה לאישה הגבוהה בעלת השיער השחור.
"שלום לך" אורהלי חייכה.
האישה נראתה מופתעת וקדה קידה סמלית "שלום.."
"אני אורהלי, את ג'ני נכון?"
"נכון" ג'ני הנהנה והתחילה להגיד משהו אבל הפסיקה.
"את יכולה להגיד את מה ששאלת" אורהלי חייכה.
"אה זה היה כלום, חשבתי שראיתי מישהו מוכר" היא חייכה בלחץ.
בדרך כלל מהמרחק הזה אורהלי לא הייתה מזהה דבר.
אבל רגשות של בני אדם הרבה יותר קלים להבנה ונשלחים לרחוק.
"שקר, תגלי לי מה האמת"
"איך ידעת שאני משקרת?" הבהלה ניתזה ממנה, ואז פחד.
"אני אמפתית, מרגישה רגשות" אורהלי אמרה, מחליקה את שמלתה.
"כל האלפים ככה?"
"לא, לכל אחד יש יכולת אחרת.. ברונטה הוא גורם ואמארי הוא טלפת" אורהלי ענתה.
ג'ני נראתה מבולבלת "סופי?"
"היא מיוחדת, יש לה חמש יכולות- היא מגבירה, טלפתית, משגרת, גורמת ופוליגלוטית"
אורהלי צחקה למראה המבט של ג'ני.
"סופי!" היא קראה לה.
סופי הסתובבה, היא הייתה נראית מאוד לחוצה.
סופי התקרבה אליהם "היי"
"היי, תוכלי להסביר לג'ני את היכולות שלך?"
כעבור שנייה ג'ני התנשמה בתדהמה, כנראה שסופי נכנסה אליה לראש בטלפתיה.
אחרי שתי דקות ג'ני הנהנה, מבינה הכל.
הנשיא כחכך בגרונו ברמקול, מסמן לכולם לשבת במקומות השמורים להם.
ג'ני נפרדה מהם כשאורהלי וסופי התקדמו למקומותיהם.
אורהלי התיישבה לצד אמארי ולצד סערה.
הדמות הקפואה סקרנה אותה מאוד אבל מה שהיא אמרה יותר "אני חוששת שזה לא יגמר טוב"
"הנסתרים?"
"גם.. שימי לב לרגשות של האנשים כאן. יש משהו שאנחנו לא יודעים"
אורהלי הנהנה בכובד ראש "אני אגיד לאמארי שיפתח את המחשבות שלו"
סערה חייכה.
אורהלי מסרה לאמארי את המסר.
הישיבה התחילה.
"אנחנו כאן כדי לחתו-" החל הנשיא לומר כשאמארי קטע אותו.
"אני חושב שהכוונות שלנו להיום שונות. אנחנו כאן כדי לחתום על אומנת שלום.. ואתם?"
הנשיא נראה זועף "אותו דבר"
"הרגשות שלך אומרים לי אחרת" אורהלי התערבה, נעמדת גם.
"הרגשות? מה?"
ג'ני נראתה לחוצה, היא לא צפתה את ההידרדרות הזאת.
אבל הרגשות שלו היו חדים וברורים.
פחד.
בהלה.
נחישות.
כעס.
שנאה.
הרגשות זרמו אליה בחוזקה.
ג'ני לחשה לו משהו והוא הנהן "אני כאן בשביל שלום. אז בואו נתחיל אותו"
"אני מריח משהו מסריח" דימטאר לחש באיום, רו נראתה מאויימת כמוהו.
גם הגובלינים נהיו בכוננות, מוציאים כוכבי הטלה גובלינים וחרבות.
"מה קורה פה?" ג'ני עמדה עכשיו גם, נראת מבוהלת מאוד "מה קרה?"
"נשק" ברונטה הגיב, הוא התרכז וסימן לאורהלי ואמארי גם.
ואז....
זה קרה, פיצוץ עז וקולות נפץ.
אורהלי התרוממה, גריזל הגובלינית נעמדה לידם, ביחד עם הקיסרית הילדה.
ברונטה התרכז.
מישהו התפתל מכאב על הרצפה.
הנשיא נעלם.
ג'ני שכבה על הרצפה עם ידיים על הראש.
רו ודימיטאר עמדו גב אל גב עם נשקים שלופים.
סנדור מגן על סופי.
סופי מוכנה, ידיה עם פיגיון חד.
הגמדים נראו מוכנים לכל דבר.
הגנומים השתתפו מתחת לשולחן.
בני אדם התרוצצו מכל עבר.
כשחיילים נכנסו מכל החלונות והדלתות.
מתחילים לסגור על כולם.
"תורידו את הנשק" אחד החיילים אמר לענקים, אותו דבר קרה לכל מי שנושא נשק שם.
"ואז מה? תירו בי?" סנדור רטן וגריזל צחקה.
ואז הם ירו, על סנדור, גריזל והילדה.
כולם התעלפו מייד.
הכתם הכחול סגול התפשט על חזיהם כשאלווין וליבי מיהרו אליהם.
סופרידין.
-----------------------------
מתחחחח
מווותתתתת
סתם..
מה קרה פה עכשיו?
מה?
סופרידין ובני אדם?
את זה תראו בפרק הבא❤️✨
הקדשה:
NeriLevy
אוקיי לכו לראות מה יש לה שםםם❤️
מתה עליה ממלא סיבות (בעיקר שהיא אוהבת משחקי הרעב)
אז לכו מהר✨🖤