נ"מ לין, הוואי
"המים פה נקיים" היא חייכה.
"אני לא מבין למה אנחנו כאן, בפוקספייר אמרו שהמקום הזה בלי חשיבות מדינית גדולה מדי"
"דווקא איום על מקום לא מוגן הוא איום יותר חזק"
ווילי הנהן "טוב אז כדאי שנתחיל"
הם הסתובבו ברחבי האי.
השמיים התכולים היו מושלמים, אנשים רבים עברו לידם בחיוך.
לין הייתה לבושה בג'ינס קצר וחולצת חוף רפוייה, ווילי לבש מכנסיים קצרים וחולצת טריקו לבנה.
הם עברו בחוף ושאלו אנשים.
כולם כיוונו אותם למרכז האי, ראש האי עבד שם.
אבל כשהגיעו המקום היה שומם.
סרטים משטרתיים הקיפו חלקה קטנה בצד.
חריטה שרופה בחול הותירה כתובת זכוכית עדינה, כאילו שרפו את החול ונשאר הזכוכית מהשריפה (חול+אש מאוד חמה= זכוכית).
הכתובת הייתה עדינה אך נראית לעין.
ענקים.
זנים חדשים, אתם האויבים המשותפים.
אם לא תתאחדו.
בשנה הבאה- תיכחדו.
-----------------------------
נ"מ דקס, טוקיו
"אני אוהב את המקום הזה, מלא טכנולוגיה" דקס ריחף מאושר, המסכים הצבעוניים הקרינו על כל העיר.
העיר הייתה מוארת באלפי פרסומות ניאון, אוכל רחוב בכל פינה.
טוקיו.
טאם הזעיף פנים כשכמה בנות הסתכלו עליו ודקס הניד בראשו כשביקש להסתיר אותם
"אנחנו צריכים מספיק אנרגיה שתסתיר אותנו כשנחקור"
טאם רטן אבל הסכים.
דקס התקרב אל מקומי שחילק משהו "אתה יודע איפה משרדי הממשלה?"
האיש נד בראשו "אסור להיכנס לשם עכשיו, יש משהו חשוב"
"רק לראות את זה"
האיש הנהן וכיוון אותם.
טאם הסתיר אותם כשראה את האורות הכחולים והאדומים.
משטרות הקיפו בניין גדול.
שוטרים מבולבלים הסתכלו על משהו ברחוב.
קיר לבן היה מוסתר בידיהם.
דקס הסתכל על טאם והם התקרבו.
מפלסים דרך, הם סוף סוף הגיעו ליעד שלהם.
הקיר הלבן.
היו חרוטים עליו מילים.
זה היה כמו גרפיטי.
רק שהמילים האדומות נלחצו אל תוך הקיר, חורטות או חורכות אותו.
טרולים.
זנים חדשים, אתם האויבים המשותפים.
אם לא תתאחדו.
בשנה הבאה- תיכחדו.
-----------------------------
נ"מ סטינה, מרוקו
"נשבעת, אם עוד גמל אחד יסתכל על הטבעת שלי אני אעקור למישהו עין" סטינה רטנה.
מרוקו הייתה חמה.
ומלאה באנשים לחוצים.
השוק היה נהדר, מעורר חיים.
אבל סטינה לא יכלה להתרכז בזה כשכל שנייה מישהו אחר הסתכל עליה כאילו הוא רוצה לכייס אותה.
"ג'אמל הזה אמר ללכת שלושה רחובות ואז לפנות ימינה, אבל זה לא נראה כמו בית ממשל"
"ניראלי שפנינו בפנייה הלא נכונה"
מישהו התקרב אליהן, נער גבוה וכהה גוף ושיער "נאבדתם?"
מרוקה נאנחה בהקלה "כן כן חיפשנו את בניין המועצה?"
הנער חייך חיוך שטני והביט אל הטבעת "תשלום"
סטינה פערה את עינה בגועל.
היא לא הצליחה לעצור את עצמה וכבר חנקה אותו אל הקיר.
הממזג עדיין בכיסה אבל מוכן לשימוש.
"סטינה תעזבי אותו!" מרוקה נאנחה.
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב, יש לי היכולת להרוג אותך עכשיו במקום" זה שקר, אבל לפני הרגשות שלו היא הבינה שהוא מאמין "אתה תראה לנו עכשיו את הדרך ואז אולי אני אשקול להביא לך קצת אוכל ממה שהבאנו. ברור?"
הנער הנהן באימה והיא שחררה.
שאר הדרך עברה בשתיקה, ידיו מזיעות לחלוטין בכל שנייה שסטינה הסתכלה עליו.
הוא הוביל אותם לשם.
המקום היה שומם.
חוץ מדבר אחד.
על קיר חימר אחד כתובת נחרטה.
כן כן ניראלי שאתם כבר יודעים מה זה..
גובלינים.
זנים חדשים, אתם האויבים המשותפים.
אם לא תתאחדו.
בשנה הבאה- תיכחדו.
-----------------------------------
אוו מסתוריי..😂
אהבתי את החלק שסטינה חנקה אותו, התחלתי ממש לאהוב אותה.
אוקיי מה דעתכם?
שימו כוכב זה לא כזה כואב❤️