נ.מ מינהו
פאקינג האן.
הבחור שלצידו לא הבין מי אנחנו ולמה התפרצנו
ככה לחדר שלו אבל לא אכפת לי כשג'יסונג
מולי..רק קצת שונה.
ראיתי שהאן לחש דבר מה לג'ייסון אך לא אני
ולא פליקס שעומד בצד עם מבט עצוב ומיוסר
שמענו.
"מי אתם? אתם מודעים לכך שזו פריצה והסגת
גבול לשטח פרטי?"
הוא כנראה הבעלים,ג'ון ג'ייסון שעליו דיבר
כנראה השוטר. אבל לא פאקינג אכפת לי.
"אתה יכול ללכת ולתת לי לדבר עם האן?
בעצם,לך מפה ותיתן לי לדבר עם האן."
התחרטתי על בקשתי ומבטי הופנה אל האן
שהרכין את מבטו המופתע והשמן לרצפה.
"לא. הוא לא ילך מפה,אין לי מה לדבר איתך."
האן פצה את פיו לראשונה למשפט שלא כל כך
ציפיתי לשמוע למרות שידעתי שזה יגיע.
"פליקס תצא מפה בבקשה,אני רוצה לדבר
איתו בפרטיות." הסתובבתי לאחור לתגובתו
של פליקס והוא רק הנהן ויצא מהדלת.
"ג'יסונג שלי,תן לי בבקשה לדבר איתך
ולהסביר לך יותר טוב את המצב. אני מבין
ויודע למה אתה עזבת וברחת,אבל יש לי מלא סיבות מוצדקות למה שראית. אני אוהב אותך
נסיך שלי,יש לך חתיכת אומץ לחשוב שאני
אעז על רק לחשוב לבגוד בך."
אמרתי לו,הוא העלה את ראשו אליי.
דמעות קטנות נפלו על פניו.
"סיימת? עכשיו תעוף מפה." ג'ייסון החתיכת
זין הזה לגלג לי. הוא בטח דלוק עליו החרא
הזה.
"אתה זה שצריך לעוף מפה ולתת לי ולחבר
שלי לדבר בפרטיות." אמרתי בכעס מלא
בשילוב זרועות.
"ג'ייסון,תעזוב את החדר אני אסתדר."
האן לחש לו וכתגובה הזין המהלך חיבק אותו
חיבוק יותר מדי צמוד לדעתי.
"אם הוא עושה לך משהו שאתה לא רוצה אתה
זועק לי מחוץ לחדר."
תיעלם למחוץ לאטמוספרה אידיוט.
גלגלתי עיניים. הוא יצא מהחדר.
"הו,סוף סוף הוא יצא. גיסו-"
האן התקרב אליי בכמה צעדים וקטע אותי.
"מה חשבת שיקרה כשתבוא לפה? אתה בגדת
בי עם זונה מטומטמת מהבית ספר ועוד מתכתב
איתה. ואני חשבתי שהתחושה שלי משקרת
שאתה רק מרוחק ממני..אני כזה מפגר.."
הוא גיחך גיחוך מר והמשיך.
"אני כזה מפגר שחשבתי שאתה באמת אוהב
אותי! ואתה והשטויות המטומטמות של להתחתן..
אתה שקרן סדרתי מסריח!-"
"האן אני מבין את הכעס שלך אבל אתה לא
מבין את זה עד הסוף. באמת שיש לי סיבה
מוצדקת לכך! זה היה רק לטובתך!"
ללא כל כוונה הרמתי את קולי בסוף עד כדי
כך שנבלטו לי הוורידים.
"כן? איזו סיבה מוצדקת יש לך לבגוד בי
פאקינג פעמיים?"
השתתקתי מופתע. אני מוכן להישבע שלא
בגדתי בו פעם אחת בכוונה!
"אני לא בגדתי בך פעם אחת אפילו מרצוני!
הקטע עם ג'וי רוס נחשב בגידה וזהו!
פעם אחת ואחרונה,עם הסבר שאתה לא
מוכן להקשיב לה. למה לעזאזל שאבגוד
בך? האהבה שלי,אני לא מסוגל לקום בבוקר
מבלי להסניף את הריח שלך,אני אוהב אותך
יותר מאת עצמי!" צעקתי. האן נענע את ראשו
ללא הפסקה עד שנהיה אדום.
"תפסיק! אני לא מוכן לשמוע את השקרים
האלו יותר. מתי תבין שאין לי כוח לזה?
תיעלם לי מהחיים מינהו.
עד מתי רצית למשוך את זה? עד שהייתי תופס
אותך בין הרגליים שלה?"
הוא הרים את קולו שמסביר עד כמה הוא שונא
וכועס עליי כרגע.
"אוף,האן אתה כל כך חשוב לי. אתה מוכן רק
לשמוע סיבה למה שקרה עם ג'וי רוס?"
"לא. אני לא רוצה לראות אותך מינהו. אתה
מפריע לי למחוק אותך מחיי. אתה ואני לא
קיים יותר,אין אותנו. אני אשאר פה לבינתיים
ואעלם לך ולג'וי רוס מהחיים. אני מודה לך
מינהו על תקופה יפה שלימדת אותי לאהוב
,לחוש הורמונים,התרגשות,אהבה וגם שיברון לב. הנה,סקופ חדש ומלהיט על הפרידה של
מינהאן." קולו נרגע מעט והוא עזב את
החדר. הוא הותיר אותי בדמעות לבדי בחדרו.
"האני..." שמעתי את קולו של פליקס
מחוץ לחדר מאוכזב כאשר האן בורח ממנו ולא רוצה לראות אותנו.
נ.מ ג'ייסון
האן סיפר לי על הבחור ששבר לו את הלב
ועד כמה דוחה הוא. הוא ממש לא רצה לפגוש
אותו או ציפה לכך. מרושם ראשוני,הוא ממש
חצוף..
בחור נמוך עם שיער בלונדיני דומע ירד במורד
המדרגות כשהוא מנגב את דמעותיו בשרבוליו
ויוצא מהשטח. זה נדמה שהאן באמת היה חשוב
לו. רואים את זה עליו.
הבחור השני שכנראה עונה לשם 'מינהו'
יורד במדרגות לא דומע כלל. הוא הבחין בי
בשולחן על יד האח והתקרב אליי.
"תגיד לי את האמת.
אתה דלוק על האן?" גיכחתי.
"אני מאורס לארוסתי באושר מלא."
חשפתי בפניו את אצבעתי עם הטבעת
והוא הרים גבה. הוא לא מאמין לי?
"גם אם אתה תהיה מתחת לחופה רגע לפני
ההבטחה אתה תתחרט ותרצה את האן."
הוא בהחלט קסם הבחור. עם כמה שאני שמח
להחמיא להאן עם הבחור פה..לדעת מה הוא
רוצה ממנו סיקרן אותי.
"מה אתה רוצה ממנו? למה באת?"
הוא נאנח והתחיל.
"אני פשוט מאוד,אוהב אותו. את מי
שדמיינתי ארוסי. רציתי לבוא לפה לתת לו
הסבר למה שראה אבל הוא מנע את זה ממני,"
נשענתי על כף ידי בהתעניינות.
"ומה הסיבה?" אני יודע שזה לא ענייני ובכלל
לא קשור אליי אבל היי,הבחור בטריטוריה
שלי עכשיו. אם הבחור פה באמת עשה את האן
מאושר..אולי אוכל לסדר את זה ביניהם?
הוא מתהפנט כשאני מזעיר אותו,
"למה אתה שואל?"
"אולי זה יכול לעזור לי להבין ולדבר עם האן?"
המבט והחיוך לפי עיניו..הוא משוכנע.
"אוקיי..בקצרה,התעצבנתי על האן בגלל
שדיבר עם אקס שניסה לאנוס אותו בבית קפה
על נושאים פאקינג אישיים שלנו בבית הספר.
בחורה שמנהלת אתר רכילות של בית ספר
העלתה לאתר את הריב שלנו והוציאה את
האן יותר מדי רע וערערה את הביטחון שלו.
רציתי שתוריד את זה למען האן כשראיתי
שאלפים קראו ומלכלכים עליו בגלל שאני לא
מסוגל לשלוט על הקנאה שלי. אז היא איימה
עליי. היא רצתה שאתן לה חומר לרכילות חדשה וסקס איתי וזהו,ואז היא תוריד את הכתבה.
עשיתי את זה. באמת בגדתי בו ולא הצלחתי
להיות קרוב אליו כשהבנתי שבגדתי ביהלום
שלי. אבל לטובתו. זה מה ששכנע אותי שזה
בסדר. לא ציפיתי שזה יסתיים בבקשות נוספות."
הוא לא משקר. זה באמת מוצדק...
הוא עשה את זה לטובתו ולטובת הביטחון שלו.
האן צריך לשמוע את זה. קבעתי.
אבל משהו לא מסתדר לי...
"אז איך האן גילה על זה ששכבת עם אותה
הבחורה?
"נרדמתי והטלפון שלי ללא סיסמא אז כשהוא
עזב ראיתי את הטלפון על מסך פתוח של
הצ'אט שלי ושל הבחורה עם הודעה שהיא
שלחה לי."
"מינהו,אשתף בזה את האן ואעשה הכל בכדי
לגרום לכם להיות בקשר. בינתיים תתגוררו
בבית המלון פה ליד,אני לא חושב שהאן
יאהב את זה שאתם באותו בניין וקומה."
הוא שחרר צחקוק קטן והזדקף,כך גם אני.
"חשבתי שאתה זבל בהתחלה אבל אתה..בסדר."
לחצנו ידיים והוא יצא מהבניין גם.
התיישבתי בחזרה לשולחן ליד האח הלוהט.
לא הספקתי ללגום מכוס הקפה וכבר האן הופיע
במדרגות,בוכה ואדום.
"הוא הלך?" הוא נראה כל כך פגיע וקטן.
הנהנתי לחיוב והוא ירד מהר והתיישב למולי
בשקט,קטעתי את השקט לאחר כמה דקות
ארוכות של שקט מייגע.
"הוא סיפר לי למה הוא בגד בך."
"הוא תירץ לך."
"דווקא זה נשמע לי נורא אמין."
לגמתי מהכוס קפה וסיימתי אותה.
"לא אכפת לי. אני לא רוצה לשמוע."
טוב..זה לא הולך לפי התוכנית שלי.
"מי אמר שרציתי לספר לך בכלל?"
גיחכתי כאילו צחקתי עליו אבל הוא ניגב
את אפו הקטן והאדום.
"מה הוא כבר סיפר לך?" לא הצלחתי לשמור
על צחוק קטן להיפלט.
"חשבתי שאתה לא רוצה לשמוע."
אמרתי בהתנשאות.
"אם כבר,אז כבר. תדבר."
"הוא סיפר לי שהוא בגד בך בגלל שבחורה
בשם ג'וי רוס איימה עליו. הוא רצה שהיא
תמחק את הכתבה על הריב שלכם כשראה
שזה ערער את הביטחון שלך והושפלת.
היא הסכימה למחוק את הכתבה ההיא רק
תמורת סקס ורכילות חדשה ממינהו. מינהו
חשב שזה חד פעמי,עבורך. הוא סבל מזה
והאן,ראיתי את זה עליו."
שכחתי להזכיר את הבחור הבלונדיני אבל
לא נורא,נראה שהאן הכיל את כל מה
שסיפרתי לו כרגע באמצע עיכול דבריי.
"זה באמת נשמע אמין..אבל למה שהיא
תאיים עליו? היא עד כדי כך נואשת?"
הוא הסתיר את פניו עם ידיו הקטנות.
"ראיתי את מינהו,לא חסר סיבות לה
להיות נואשת." קרצתי לו והוא רק הסמיק
והאדים.
"אני באמת מפגר. לא הקשבתי לו,עוד אחרי
שאמרנו שנקשיב אחד לשני ולא למחשבות
שלנו."
"למזלך,יש אותי. הוא והבלונדי ישארו
סמוכים ליד,בבית המלון." עיניו נפערו.
"פליקס. אני לא מאמין שבאמת חשבתי על
למחוק אותו מחיי.."
ראיתי איך הוא התחרט אבל אני יודע שהם
יקבלו אותו בשמחה.
"אל תדאג. מאוחר כבר,לך לישון ותדבר
איתם מחר בבוקר. אבל אתה לא שוכח אותי!"
ציוויתי עליו.
"ברור שלא. לילה טוב." הוא קם לכיוון
המדרגות.
נ.מ פליקס
אני לא חושב שאי פעם התגעגעתי אליו ככה.
אפור..גשם..הוא תמיד תיאר את הגשם
בצבע אפור.
מינהו שלח לי הודעה ששמור לנו חדר בבית
המלון הסמוך לבית יתומים ושהוא שילם דרך
האתר שלהם. אנחה. לפחות הוא מטייל לו
ואני אנוח לי בחדר.
מסך הטלפון עוד היה דלוק ונשלחה לי הודעה
מהיונג'ין.
'בייב איפה אתה?'
אין לי כוח לספר לו עכשיו על הכל. שמעתי
את הוויכוח של האן ומינהו,הוא פשוט מחק
אותנו מהחיים שלו.
'אני ומינהו חיפשנו את האן ונישן בבית מלון.'
'אוקיי,לילה טוב.'
זהו? די חשבתי שיקנא וישאל אם אנחנו ישנים
על אותה מיטה..כיביתי את מסך הטלפון
והכנסתי לכיסי. התהלכתי עד שהגעתי
לבית מלון שהיה קרוב ונכנסתי ישירות
לבניין.
"ערב טוב,לך. אתה צריך משהו? יש לך
חדר שמור? כי הכל תפוס."
האישה בדלפק מיהרה לדבר כי כנראה
נגמרת לה המשמרת כשהורידה את תגה.
"כן,חדר שמור שליי מינהו שמר."
היא חיפשה והקליקה כמה דברים במחשב
שלה והנהנה. היא התכופפה לאחת המגירות
והוציאה כרטיס.
"כן,זה שלכם חדר 207 מלאכותי קומה רביעית. הגעתם עם מזוודות או תיקים? אשלח מישהו שיסחב לכם." מיהרתי להניד את ראשי לשלילה.
"תודה לך." התהלכתי במהירות למעלית
ולחצתי על הקומה הרביעית. אני ממש חסר
סבלנות להגיע לחדר ולגמור עם היום הזה.
המעלית נפתחה על הקומה ומיהרתי לחפש
את החדר שלנו. מצאתי,דלת שבעית. הגיוני.
העברתי את הכרטיס לפתיחת הדלת ונכנסתי
ובחנתי ישירות את החדר. המיטה זוגית
באמצע החלל,טלוויזיה מתחת למזגן,
שוקולדים על השידה,מיני בר,דלת סמוכה
למיטה בה כתוב 'שירותים ואמבטיה'
אלוהים,הגעתי לגן עדן?
לעזאזל אין לי פה בגדים. זה היה לא ממש
מתוכנן. שכבתי על- נפלתי יותר נכון
על המיטה הזוגית שלי ושל מינהו.
הרגשתי את הגב שלי מתפרק מכאבים.
כאילו אני ישן על גן עדן,רגוע.
עצמתי את עיניי ונכנסתי לשינה קלה
ורגועה עד ששמעתי צחקוקים מעבר לחדר.
זה בטח יעבור. חשבתי לעצמי והתכרבלתי
לאחר שהורדתי את החולצה שלי אך,הצחקוקים
רק התחזקו. לבשתי בחזרה את החולצה שלי
ויצאתי מהחדר בטריקת דלת עצבנית.
מי הוא חושב שהוא שיפריע לי לשינה?!
דפקתי על הדלת 206 בחוזקה עד שבחור
שלא האמנתי שיופיע פתח.
"יונגבוק? מה אתה עושה פה?"
ג'ונגין ישר משך אותי לחיבוק גדול וצמוד
והחזרתי לו גם.
"אני צריך לשאול אותך,מה אתה עושה פה."
מלמלתי לצווארו עד שהתנתקנו.
"אני פה עם כר-" קול בקע מהסלון וקטע
את ג'ונגין,"ג'ונגין מי בדלת?" כריסטופר באנגצ'אן. אז לפה הוא חטף לי אותו.
צ'אן הגיח מהסלון ונעמד בידיים שלובות
על החזה ליד ג'ונגין.
"פליקס? אתה עוקב אחרינו?"
מחשבה של שטן. שלא יחשוב ששכחתי
לרגע את הסחיטה.
"לא. אני ומינהו מצאנו את האן,הוא סמוך
לבית מלון פה." עיניו של ג'ונגין נפערו.
צ'אן התעצבן למה ששמע ושלח אליי מבט
מאיים אבל התעלמתי כשאני יודע שלא יעז
לעשות לי כלום כשג'ונגין פה.
"באמת?! הוא חזר? איפה הוא?"
"הוא לא רוצה לחזור איתנו אז אני ומינהו
נישן הלילה פה להמשיך במסע שכנועים
מחר." אני יודע שמה שעובר על ג'ונגין
זה רגשות אשמה על כך שלא נשאר איתנו
להשלים את החבורה הקטנה שלנו אבל
זה הכל בגלל החבר שלו שדאג להבריח
ולחטוף את ג'ונגין כששמע על זה.
"אני מצטער יונגבוק. אני רציתי להישאר
ולעזור לכם לחפש אותו,האן חשוב לי
בדיוק כמו שלכם אבל כריס אמר שעדיף
שאסיח את דעתי מאשר לבכות.
אבל שמרתי לעצמי את התמונה שלנו עם
הידיים השרוטות."
_פלאשבק לפני שנתיים_
"אנחנו מטומטמים."
"לא,אנחנו שרוטים." אמרתי לאחר שהבנתי
שכל אחד מאיתנו סבל ולקח סמים להתמודד
עם הבעיות שלנו במקום לדבר אחד עם השני.
"שרוטים..יש לי רעיון אבל תזרמו!"
האן ואני גלגלנו עיניים,כבר רגילים לשטויות
של ג'ונגין. הוא קם מהדשא ופתח את תיקי
ומוציא משם סכין. "זה יכאב מעט אבל
אתם רגילים." הבנו שבמקום לבכות על
שפגענו בעצמנו,נצחק על זה. גיכחתי.
הוא חתך את עורי שקרוב לוריד ועוד
שני שריטות מעל אותו החתך פעמיים (#)
ועשה אותו הדבר להאן ולעצמו. זה לא כאב
בכלל,התרגלנו. הוא הוציא מתיקי מצלמה
משוכללת.
"תצמידו את הזרועות שלכם לשלי."
הצמדנו את שלוש זרועותינו החתוכות באותו
הסימן.
"תגידו ג'ונגין!"
"למה שנגיד ג'ונגין אם אתה מצלם רק את
הזרועות?" שאלתי אותו והוא שלח אליי
מבט מאיים.
"שתוק. תגידו ג'ונגין!" הוא ציווה בכעס
כלפיי מה שגרם להאן לצחוק.
"סליחה. ג'ונגין!" אמרנו והוא צילם את
הזרועות.
"מעולה,אדפיס את התמונה ואתן לכם
אותה. אתם יודעים מה זה אומר כן?"
הוא שאל כאילו לא ידענו את התשובה.
"התמונה הזו אומרת שנשבענו בדמנו
שנישאר ביחד לנצח עד המוות!"
_סוף פלאשבק_
את זה צ'אן בחיים לא ייקח.
"עוד יום אחד נקעקע את זה."
הוא אמר והנהנתי במרץ.
"על מה אתם מדברים?" החיוך שלי ירד
בשנייה שנזכרתי שהאידיוט פה מאזין
לנו.
"שום דבר. טוב,להתראות ג'ונגין אני
בחדר לידכם ותהיו בשקט אני ממש לא
רוצה לשמוע אתכם גונחים. קטין."
הוא רטן ושרבב את שפתיו. הוא מודע
לכך שהוא שוכב עם בחור מעל לגיל החוקי
ומה שקורה ביניהם הוא לא חוקי.
"להתראות יונגבוק שלי." הוא דחף בי
לגופו וחיבק אותי שוב. עטפתי את גופו
בזרועותיי והידקתי אותו אליי. בהחלט
התגעגעתי אל המטומטם הזה.
"ג'ונגין אתה יכול להוציא את העוגיות
מהתנור? אני לא טוב בזה אתה יודע."
ג'ונגין הנהן וחייך אליי,מנפנף בידו לשלום
והחזרתי לו גם. התהלכתי לבינתיים
מהחדר שלהם לשלי עד שכף יד מנעה ממני
להתקדם ללכת.
"פליקס אתה מנסה אותי ומותח את החבל
הדק יותר מדי..אל תתקרב אליו. אני לא
ממליץ לך." שחררתי בחוזקה את האחיזה
שלו ממני ונכנסתי לחדר.
יצאתי מעוצבן,נרגעתי,נכנסתי שוב מעוצבן
ממנו. אין לי כוח לזה..
הורדתי חולצה,נפלתי שוב על המיטה
ונשפתי אוויר. הדלת נפתחה.
"מינהו? איפה היית?" שאלתי אותו
כשהוריד ממנו את הז'קט ולבוש בגופיה.
"סתם,לחשוב קצת."
"באיזה צד אתה ישן?" שאלתי אותו
כשהבנתי שלא אשן לבד וזו הפעם הראשונה שאשן עם מינהו.
"לא משנה לי." שרבבתי שפתיים.
לקחתי את צד שמאל במיטה ומינהו
נכנס מתחת לסדין בצד ימין.
חיוך עלה על שפתיו.
"למה אתה מחייך?" שאלתי כשבדקתי
ששנינו מכוסים והשעון המעורר מכוון.
"אתה ממש מזכיר לי את האן."
הרבה אמרו שאנחנו דומים אבל אני
באמת לא רואה את הדמיון, "איך?"
"שניכם משחקים כל הזמן עם השפתיים,
עכשיו השיער של שניכם מסודר..,זה
הצד שלו במיטה..מזכיר לי אותו."
חייכתי גם.
"מה תעשה בקשר להאן? איך נגרום לו
להקשיב לך? הוא לא אמר אפילו
למה הוא עזב." אני יודע שזה קשור
למינהו ולבגידה לפי מה ששמעתי מעומעם מהחדר.. גם אם זה ביניהם מגיע לי לדעת
את כל הסיפור.
"אני אספר לך מחר. אבל אני לא מתכוון
לנסות לשנות משהו. הוא ביקש ממני
בקשה אחרונה לפני שהוא נפרד ממני
ואני מתכוון לקיים את זה."
"ומה הוא ביקש?"
"אני והוא לא קיים יותר. להיעלם לו מהחיים."