פרק 45

194 12 129
                                    

נ.מ פליקס

מי לעזאזל מתקשר עכשיו?

"הלו?" עניתי מנומנם מבלי לקרוא מי זה על הצג.

"יונגבוק מצטער שהערתי אותך אבל לא אגיע
היום לבית ספר. תוכל להגיד למורה שזה כי אני
לא מרגיש טוב?" הזדקפתי במהירות בחשש
שהאן חולה.

"האן אתה חולה? מינהו עשה לך משהו?"
שמעתי את היונג'ין ממלמל משהו מאחוריי
וחוזר לישון.

"לא לא. אתמול אני ומינהו..עשינו את זה."
אני מתאר לעצמי שהוא מוסמק ומובך.

"אהה!!! ובגלל זה אתה לא תבוא?!"

"תשתוק יונגבוק! כואב לי קצת הבטן והגב..ואני קצת צולע כי הוא הגזים. ואל תגיב!"

"אני לא מאמין שלהאני הקטני שלי דפקו את הצורה." אמרתי והסתובבתי לראות אם היונג'ין
ער והוא התעורר כנראה מהצעקות שלי.

"אויש די לצעוק. בכל מקרה תגיד לה בסדר?"

"מה שפירקו אותך אתמול? בסדר גמור. אבל
אני לא יודע אם גם אבוא אני והיונג'ין גם שכבנו אתמול כמה פעמים."

"אוף בסדר אני אתקשר למישהו אחר.
ויונגבוק תקשיב. היום מינהו הולך לפגוש את אחותי
ואת אימא שלי!" יכולתי להרגיש את ההתרגשות
והלחץ בקולו.

"איזה כיף לכם! היונג'ין אמר שאפגוש את הוריו
אבל הם אף פעם לא בקוריאה."

"תפגיש אותו עם שלך."

"חה חה חה אתה כזה מצחיק." אמרתי בציניות.

"אז תחכה עד שתכיר את ההורים שלו."
היונג'ין נגח מהשירותים כשלא שמתי לב שהלך
בכלל והתיישב על המיטה מאחוריי.

"אני אחכה. אימא שלי גם לא שמה לב למה
שקורה סביבה. אתה תמות והיא לא תשים לב."
היונג'ין החל לנשק אותי בצוואר ובעורף כשגבי
מופנה אליו.

"אני יודע אבל זה לא אומר שהיא לא תרצה
להכיר את היונג'ין." ידעתי שהיונג'ין שומע את
השיחה שלי ושל האן,הוא עשה לי היקים
בכל מקום.

"זה אני שלא רוצה שהם יפגשו. בכל מקרה
האני היונג'ין פה מציק לי." הוא ליקק את תנוך
אוזני ונשך אותה.

"זה קטע של שניהם להתחרמן כל שנייה?"
האן שאל אותי מבעד לטלפון וצחקתי כששמעתי
את קולו של מינהו.

"ג'יסונג אני שמעתי אותך."

"אני גם שמעתי." היונג'ין אמר לטלפון ואני
בטוח שהאן מובך עכשיו.

"טוב ביי פליקס נדבר."

"ביי." ניתקנו והפנתי את גופי להיונג'ין.

"אני מקווה שאתה לא חושב כמו האן."
היונג'ין מלמל כשנישק את לחיי לצד שפתיי.

"שאתה סתם חרמן כל שנייה? כן אני חושב
ככה." גופי הגיב להיונג'ין והוא התנפל על
שפתי התחתונה.

will you stay by my side?Wo Geschichten leben. Entdecke jetzt