חשוב לציין לפרק- מי שמדמיינת את ניקו כבן אדם רזה וקטן חיה בסרט, כתוב בספר שהוא התחיל להתאמן ולאכול יותר על הספינה ארגו ||, אז אני מדמיינת אותו כנמוך קצת מווילי שלנו (כלומר בגובה נורמלי, כי אני מדמיינת את ויל כזה מטר 78-79 , אז הוא מטר 74 - מטר75).
נ.מ אף אחד
"גיני והרמיוני! חכו ממש כאן" פייפר אמרה בכעס
"זה היה ממש לא אחראי הרמיוני"
"למה בכלל הלכתן לעיר המוגלגית?" אנבת' שאלה
"אני רואה שהתחלתם להתרגל לשהותכם כאן" הרמיוני סיננה מתחת לאפה
"למה לא הייתן אומרות לנו לבוא? טוב לפחות לי, אני יודע שהשאר פחות מגנ-" "ליאו!"
ליאו עיסה את כתפו הכואבת ממכתה של קליפסו
"לפחות הייתם מודיעים לנו לפני, העיר מסוכנת אתן יודעות" וויל אמר בדאגה
"פרסי אתה לא דואג?"ג'ייסון שאל בתמהונות
"נאא הם היו עם אחותי, לא היה קורה להן כלום" פרסי הניף את ידו בביטול
"קודם כל, נפגשנו עם כולכם רק לפני כמה ימים, למה אתם חושבים שאתם יכולים להיות ככה?" הרמיוני "ככה איך" "שתלטנים"
ודבר שני, למה אתם צועקים רק עליי? ג'יני קורה לזה בדיוק כמוני"הרמיוני
"לג'יני יש בעיות אחרות" הם פנו לראות את ג'יני מדברת עם ניקו
"היא עם ניקו"
"תאמיני לי שזה הרבה יותר גרוע ממה שקורה לך עכשיו" פרסי לחש לה
"הוא מפחיד" פייפר אמרה
"מלך הרחמים העצמאים" לחש ג'ייסון
"מאסטר ההאשמות" לחשה הייזל
"ברצינות, הבחור הזה מפחיד אפילו אותי" הצטמררה קלאריס
"זהו ניקו"
"בנו של האדס"
"אני מצטערת, אני באמת מצטערת" ג'יני אמרה בחרטה
"אוקיי" ניקו השיב
"הייתי צריכה לומר לכם שאנחנו הולכות" ג'יני אמרה בניסיון להוציא ממנו יותר ממשפט
"נכון" הוא אמר ב'אדישות'
"אבל היא באה בהפתעה ו- ניקו? אתה קצת מלחיץ אותי" ג'יני אמרה בחשש שיתפרץ עליה, כמו שכל האחים שלה עשו כשהיא עושה דברים כאלה.
"ג'יני"
"מה?" היא אמרה בחשש
הם היו שקטים לדקה עד שהיא שאלה אותו בחשש
"אתה לא תעשה לי שיחות עכשיו כמו שאר האחים שלי בניסיון 'לחנך אותי', נכון?" בבקשה שלא התפללה בשקט
"אני בסדר"
"אתה בסדר?" ג'יני אמרה באי אמון
"כן, באמת שכן, אני פשוט צריך קצת זמן לחשוב על זה" הוא אמר לה ברוגע, נתן לה נשיקה קלה על הלחי והלך לכיוון פארק השעשועים שהיה מולם.
היא נשארה לעמוד שם עד ששמעה את ויל קורא "ניקו!"
הוא עצר לידה מתנשף, והיא הסתובבה כדי לראות את פניו הוא אמר לה "חייבלזוזלניקו" והמשיך לרוץ לעברו.
נ.מ ויל
כשראיתי שהוא הולך למקום אחר מהבית התחלתי לרוץ בגלל, ובכן-אם מישהו עם התקפי חרדה (אנחנו מדברים כאן על ניקו, אני ברור, נכון?)
ולהמשך... אם הוא הולך למקום מבודד, זה אן שהוא הולך לעשות את המסע צללים שבפירוש לא הסכמתי לו או שהולך להיות לו התקף חרדה, ואני מנחש שהתקף חרדה, כי למרות שאני צועק לו לא נראה שהוא שומע אותי.
"ניקו- היי ניקו" תפסתי אותו בכתף והוא הסתובב אליי, לרגע אחד הוא והסתכל עליי במין אדישות כזו, בשנייה הבאה הוא פרץ בבכי, מיהרתי לחבק אותו, חיממתי את עצמי בשבילו כי הוא היה קפוא והסטתי את כל הדמעות מפניו ולחשתי לו שהכל יהיה בסדר.
כשהדמעות הפסיקו לרדת הוא התחיל לצחקק
"שכחתי שיש לך את היכולת הזאת גם כשאתה ער" כשהבנתי שהוא דיבר על היכולת שלי לחמם אנשים ניסיתי להסתכל עליו במבט הכי קר שלי ובתגובה? הוא כבר צחק בקול
"ניקו! זה לא מצחיק" אמרתי
"נו באמת ויל, אני יכול לראות את החיוך שלך מתרחב" אה, הוא ראה את החיוך שלי? אז עמדתי מהספסל שישבנו בו והסתובבתי עם הגב אליו
"ויל מה אתה עושה?" הוא שאל אותי ועניתי לו
"אמרת שראית את החיוך שלי מתרחב אז הסתובבתי"
"למה?" הייתי בטוח שאם אסתובב אני אראה אותי נחנק מצחקוקים אילמים
"לא מגיע לך לראות את החיוך שלי, אני כועס עליך"
יכולתי להרגיש את החיוך שלו כשהוא קם וחיבק אותי מאחור, היה לי חם, ממש חם, הרגשתי את הידיים שלו שנגעו לי במותניים ואת הנשימות שלי
"לא מגיע לי לראות אותך?"
"לא" המשחקים שלו לא יעבדו עלי
"ולא לראות את החיוך המתוק שלך? לא לראות את הגוון האדום שמכסה את הפנים שלך? לא לראות את העיניים שלך?" הוא הצמיד את הפנים שלו לגב שלי והרגשתי את הידיים שלו מתהדקות, הרגשתי שאם אני לא אסתובב אליו עכשיו אני עומד להתעלף, אז ניסיתי להשתחרר אבל הוא לא נתן לי
"טוב אני הולך לראות את זה בכל מקרה" הוא הסתובב כך שעמד מולי ונישק אותי
וואו
פשוט- וואו
כשהתנתקנו אני חושב שהעור שלי שינה צבע לאדום כהה כי הוא צחקק עוד פעם, חצוף! הוא חיבק אותי והפעם החזרתי לו חיבוק כי כבר לא היה לי אכפת
"ניקו" הטון שלי השתנה והוא רטן
"אתה יודע שהיא לא התכוונה, נכון?"
"אני יודע, אבל לפעמים קשה לי לשחרר בגלל ביאנקה" הוא משך בכתפיו אבל ראיתי את העצב
"לפחות תנסה, בבקשה" התחננתי, כי אני רוצה להתחיל את השנה בחזיר- אה, הוגוורטס בשלום ובלי ריבים
"בסדר, בתנאי שתסכים לי לראות אותך"
"את הפנים היפות שלי? כן אני מסכים, אך בלית-"
"אוי נו באמת ויל, תפסיק, אתה מתנהג כמו נרקסוס"
"או כמו אבא שלי" ויל אמר וגיחך
"אבא שלך השתנה!" ניקו אמר
"טוב, נכון. וגם אתה" ויל אמר וחייך אליו, ניקו חייך אליו בחזרה ודחף אותו על הרצפה
"היי!"
הם נהנו בגן שעשועים ואז הם שמעו מישהו קורא להם
"ניקו! ויל!" זה היה פרסי
"מה הוא רוצה עכשיו?" ניקו רטן
"בואו יש ארוחת ערב! ומולי אמרה לי לקרוא לכם" הוא צעק
"אלא אם אתם רוצים ללכת לאיפושהוא אם אתם יודעים למה אני מתכוון" הוא אמר וחייך את החיוך של חתול הצ'שר
"נביא לך ולאנני צ'יפס ממקדונלס אם תשמור לנו ארוחת ערב" ויל אמר
"גם לנו!" פייפר אמרה
"אנחנו נשמח!" קליפסו אמרה בחיוך
"גם אנחנו!" פרנק אמר והצביע עליו ועל הייזל
"פשוט תביאו לכולם!" הרמיוני אמרה וחייכה
"תהנו בדייט שלכם, ואל תקראו לי אנני!" אנבת' אמרה בכעס מדומה.
נ.מ אנבת'
הם הלכו מחזיקים ידיים ואנבת' רצתה לצלם אותם. היא הוציאה את הפלאפון וצילמה אותם, וכששלחה אותה לקבוצה שלהם- היא ראתה הודעה חדשה
ניקו די אנג'לו: אוי נו באמת אנני, כולנו יודעים שאת אוהבת את השם הזה
אני: כדאי לך להביא לי שוחד כי בקצב הזה לא יהיה לך טוב 😌
ויל סולאס: נביא לך צ'יזבורגר😊🍔
מוח אצה מקליד/ה...
ניקו די אנג'לו: לא
הרמיוני מקליד/ה...
ניקו די אנג'לו: לא
ליאו ואלדס מקליד/ה...
ויל סולאס:*מצמיד הודעה של אני: "כדאי לך להביא לי שוחד כ..."* האם לא הבנתי את המשמעות של המילה שוחד? לא מביאים לאף אחד חוץ מאנני!!! 😠
ליאו ואלדס: *תמונה* אני הולך לשים לכם במיטות את אלו.
ויל סולאס: אנבת' החכמה, הגאונה והמהממת מעל לכל שיעור, אנא הגני עלינו מהחלאה שרוצה לשלול ממנו את ההנאה שבלהביא לך שוחד🙏
אני: שניה🤌
אני: *מצרפ/ת סרטון*
הסרטון
"נו, תגיד"
"אני לא אשים פצצות סירחון במיטות שלהם"
"של מי?"
"של ניקו וויל"
"מי אתה?" "ליאו ואלדס"
"תחבר את המשפט"
*צחקוקים*
"אני ליאו ואלדס לא אשים שום פצצות סירחון בחדר או במיטות של ניקו וויל כל עוד אנבת' צ'יפס שומרת עליהם, שאלוהים יעזור לי"
"ליאו בדיוק יצאת מהרשימה השחורה אתה בטוח שאתה רוצה לחזור אליה שוב?"
"לא לא לא אנבת'! אני לא אעז לעשות משהו כה פזיז הפעם, אנא רחמי עליי- תפסיקו לצחוק!"
*צחוק* "סליחה" *צחוק* "אחי" *צחוק*
"זה היה טוב, תעשי את זה יותר אנבת'"
"לא, זו הייתה הפעם האחרונה שאעשה את זה"
"למה?"
"כי זה לא נחמ.."
סיום סרטון
אני: רגועים?
ניקו די אנג'לו: כן, תודה אנבת', את האהובה עלי
אני: אין כמוכם
ככה באהבה ממני אליכם
שרה