שלום לכולם! אני מאוד מקווה שתאהבו את הסיפור הזה, הוא היה קבור אצלי הרבה זמן והחלטתי שהגיע הזמן לפרסם אותו, קודם כל אתחיל בזה שחלק מהספר קשה לקריאה והייתי ממליצה מעל גיל 16+ ועכשיו נמשיך בטריגרים,
טריגרים:
•אונס/התעללות מינית
•התעללות
•התעללות בילד/פדופיליה
•התאבדות
•פוסט טראומה
•מערכת יחסים אלימה
•התמכרות לסמים
•בעיות אכילה
מצטערת על הרשימה הארוכה אבל אני רוצה שיהיה ברור כדאי שמי שקורה ירגיש בנוח ולא יגלה שיש בסוף משהו שמטגרר אותו🖤 ועכשיו בואו נתחיל!
הספר הזה מוקדש לכל האנשים המצולקים שלא וויתרו, שחשבו שהם יכולים לשנות את הבלתי ניתן לשינוי. שנשברו וחזרו על הרגליים האלה שנלחמים יום יום על להיות הגרסא הטובה ביותר של עצמם, אלה שנתנו הכל גם שלא נשאר מה לקחת אני חולקת את כאבכם. תזכרו שלסגת לא ישנה את מי שאתם, התשובה הנכונה תיהיה לשם שינוי לדאוג לעצמכם.
~~~~~~~
ורדים אדומים נקודת מבט: קאיה
אתונה ~ 1960
פרולוג
״השמיים היו דהויים התחלתי ללכת בין הרחובות עוברת מבלוק לבלוק. הגשם טפטף עליי, שערי הבלונדיני הגלי נדהה מרטיבות הגשם ועיניי הכחולות מסתכלות ישר החזקתי מחברת סגולה בשילוב ידיים המזכרת היחידה שלי מסבתא שלי, מתנת יום הולדת לגיל ארבע עשרה שלי.״
שלוש שנים עברו מאז מותה של סבתי, יש בזכרוני את אותו היום שנפטרה על מיטה לבנה בביתנו לא הספקתי לראות אותה להגיד להתראות בפעם האחרונה כשחזרתי הביתה היא כבר לא הייתה בחדר, אבל חיכתה לי שם מחברת סגולה ומכתב ממנה זאת הייתה הפעם השנייה בחיי שמשהו שבר אותי עד כדאי כך. התיישבתי על המיטה והתחלתי לקרוא את מכתבה, ״קאיה היקרה אם את קוראת את זה כנראה שלא אוכל להביא לך את מתנת היום הולדת הזאת בתאריך הולדתך אומנם לא אוכל לאחל לך מזל טוב מקרוב אבל אני אשמור עלייך בכל רגע נתון גם כשהשמש שוקעת תסתכלי אל הכוכבים ותראי אותי שם ילדה יפה שלי אני רוצה שתגדלי תשכחי את כל מה שקרה תתגברי ולכי בדרך הנכונה אומנם לא תוכלי לספר לי יותר את הסיפורים שלך בזמן שאת מחזיקה את ידי ליפני השינה אבל תוכלי לכתוב אותם במחברת הזאת מחברת שלמה לזכרונות לימים הקשים אני יקשיב לך מלמעלה אוהב לנצח אותך סבתא״