היי אהובים אני מצטערת שנעלמתי היה לי תקופה מתוחה שהייתי צריכה הפסקה אבל חזרתי אז בואו נחזור לסיפור שלנו
"נקודת מבט של זאוס"
אוקיי היום היה קצת מתוח אולי יותר ממה שחשבתי שיהיה אנג'ל ירדה והלכה לבית שלה ואילו לא הסתכלה עליי לראות את אנג'ל עם הבגד ים הקטן הזה לא עשה לי טוב כל כך ואחרי הסיטואציה עם הנער משהו הדליק לי נקודה אדומה על הנער אני ישים עליו עין רציתי להפיק את המתח ביני לבינה אז ניסיתי לצחוק איתה לגבי השמות אבל ראיתי שהיא לא שיחררה את הכעס אז שיחררתי אני באוטודץבוס עם התלמידים והראש שלי מלא במחשבות אני חייב לקחת מאנג'ל כמה צעדים אחורה הקרבה בינינו נהיית כבר מסוכנת הרגשתי שמישהו מתיישב לידי והסתכלתי הצידה ראיתי את ליה זאוס: ליה הכל בסדר? את צריכה משהו? ליה: לא סתם רציתי לשבת איתך. להכיר אותך. זאוס: מה רצית לדעת? ליה: אתה אוהב את אשתך? זאוס: ליה זה קצסת פרטי את לא חושבת וכן אני אוהב אותה מאוד. ליה: אולי זה פרטי אבל זה עניין אותי לא היית חייב לענות לי זאוס: אוקיי ליה בואי נשאיר את השאלות לפעם אחרת . ליה: אוקיי אני ילך לדבר עם מישהו אחר הבנתי אתה לא במצב רוח לדבר זאוס: אני טיפה טרוד מצטער פעם הבאה? ליה: אוקיי. ליה קמה והלכה למקום אחר למה היא באה ושאלה אותי אם אני אוהב את אשתי מה זאת השאלה הזאת התקרבנו לבית שלי ואמרתי שלום לנהג אחרי שהורדנו את כולם בבית נכנסתי ואשתי ישבה בשולחן עם כוס קפה היא קמה ונתנה לי נשיקה א: אז איך היה היום שלך? זאוס: קשה תלמידים משתוללים זה תמיד לא קל ללמד מתבגרים א: אתה רוצה אולי שאני יכין לך משהו ? זאוס: לא תודה אני ילך לנוח קצת במיטה אוהב אותך. נתתי לה נשיקה על המצח והלכתי לחדר