המורה זאוס אל יווני

פרק 3"נקודת מבט של זאוס

הגעתי לחנייה של התיכון הבעיה שאין מקום בחניה בגלל כל הילדים המפונקים האלה שההורים שלהם קונים להם bmv וaudi r וm5 מעדורת ספורט אף פעם לא הבנתי למה הורים צריכים לפנק את הילדים שלהם ברכבי ספורט כאלה מפוארים התיכון שאני מלמד בו הוא תיכון עלית שזה אומר שרק מהטובים של הטובים כל הילדי פוליטיקה וקשרים בחברה הגבוהה העשירים למינהם לומדים שם לי יש גם audi r8 v10 אבל עבדתי בשביל זה קשה זה מה שלמדתי מההורים שלי כל החיים שלי הם אמרו לי שהחיים לא קלים והם לא יעשו לי אותם קלים רק בגלל שגדלתי למשפחה עשירה לא אומר שהכל יבוא לי בקלות ואני מעריך מה שהם עשו כיום יש לי כמה חברות ברחבי ניו יורק אבל אני אוהב ללמד ואשתי אוהבת לעבוד אף אחד לא יודע שאני מיליארדר אף אחד לא יודע שהחברות ברשותי רק האנשי סוד שלי עורכי דין וכ'ו יודעים אנשים שמגלים שאתה מילארדר יעשו הכל כדי ליהיות קרובים אלייך ואני לא צריך תשומת לב כזאת חניתי את האוטו בסביבת בית הספר והלכתי ברגל 5 דקות לתיכון הייתי באיחור אז מיהרתי נכנסתי לתיכון והמסדרונות היו ריקים כל התלמידים היו בכיתות התקדמתי לכיוון הכיתה וכשראיתי שכתוב י"ב "מקצוע לחיים" ידעתי שזאת הכיתה שלי התיכון הזה הוא גדול מאוד יש פה 5 כיתות יב לכן זה מחולק למקצועות התלמידים כל היום בכיתה שלי אין להם מורים אחרים אני מלמד את כל הדברים שהם צריכים לדעת כדי להתקדם בחיים כל כיתה היא גדולה יש לי 50 תלמידים בכיתה אז קשה קצת להכיר את כולם אבל את הפרופילים שלהם קיבלתי לבית וראיתי ציונים מסמסטר קודם של כיתה י"א הספקתי ללמוד פרצופים ושמות רק של 15 תלמידים בערך למרות שעדיין קשה לי לזכור שמות פתחתי את הדלת וכולם רצו למקומות הלכתי לשולחן שלי והתחלתי לכתוב יש שם מקרן ומחשב על השולחן כדי שכולם יוכלו לקאות מה רשום בגלל שזאת כיתה גדולה לא כולם יראו אם אני יכתוב בקטן עם גיר כתבתי המחשב "מר זאוס המורה לחיים שלכם" קמתי מהשולחן ועמדתי בפני הכיתה " שלום לכולם קוראים לי זאוס וכמו שכתבתי אני יהיה המורה שלכם לחיים" הסכלתי על כל התלמידים וניסיתי לראות ולזהות כמה שיותר כדי שאלמד להכיר אותם והמשכתי " לפני שנמשיך בכיתה שלי יהיה כמה כללים כולם להוציא מחשברות ולרשום כללי הכיתה הם : 1.אתם תפנו אליי רק בתור מר זאוס....2.אתם לא תתפרצו לדבריי או באמצע שאני כותב תחכו שאני אסיים וכל אחד ירים את היד....3.תדעו שתמיד אני יהיה פה לשאלות ואם מישהו רוצה לדבר איתי אחרי שיעור אין לי בעיה לשבת להקשיב לכם וללמוד להכיר אותם ולעזור לכם בכל דרך אפשרית.כלל 3 זה הכלל שאני רוצה שתזכרו תמיד אתם בעדיפות ראשונה אצלי בין הקירות האלה" כולם מסיימים לכתוב ומסתכלים עליי בכיתה שלי יש גם בנים וגם בנות וכולם נראים לי צעירים מאוד יש כאלה שהגיל שלהם הוא 17 אפילו 16 הם מאוד חכמים ומתוחכמים אני רואה שכולם מקשיבים לי בסבלנות "אז בואו נתחיל מה אתם אומרים? מה זה בעצם שיעור לחיים.........."

המשכתי להעביר את השיעור והוא עבר חלק ונהנהתי מהכיתה כולם שלווים ומקשיבים וצייתנים שזה משהו שאני לא רגיל לילדים בגילם צליל הפעמון נשמע וכולם יצאו להפסקה כמה בנות נשארו ונגשו אליי ושאלו שאלות סיפרו לי קצת על עצמם ראיתי מישהי בשורה האחרוה אבל לא ראיתי את הפנים שלה היה לה פוני על הפנים והראש היה מורכן היא הסתכלה למחברת וכתבה בא משהו ניסיתי לקרוא לה " סליחה מיס...סליחה את שומעת אותי" ניסיתי להתעמק יותר לראות מה הבעיה למה היא לא עונה לי והצלחתי לראות משהו נוצץ באוזן שלה היה לה אוזניות עם יהלום עליהם החלטתי לתת לה להתעסק בשלב ישבתי ועברתי על חומרי הכיתה לשיעור הבא.......