ג'וי
" חגרו חגורות , אנחנו מתכוננים לנחיתה "
שמעתי את קולו של הקברניט כשיצאתי מחדר השירותים
הייתי צריכה לנגב את עצמי ולנקות את זרעו של ולאד מבטני .
הייתי עצבנית ומתוסכלת .
" שבי " ולאד פקד עלי ברגע שראה אותי .
" לך לעזעזל " סיננתי בעצבים ונשארתי לעמוד בכוונה .
בשניה אחת הוא קם ודחף אותי לכיסא .
" בן זונה " השתנקתי , הוא לא הגיב וחגר אותי לכיסא .
נחתנו ברעש הגלגלים ולבסוף המטוס נעצר במקומו
מיהרתי להשתחרר מהחגורה ולקום ממקומי .
יצאנו מהמטוס וסרקתי את השטח .
מוחי הפעיל את גלגליו לבריחה .
" שלא תחשבי על זה אפילו " ולאד אמר ותפס בזרועי , אני בהחלט חושבת על זה .
הוא הכניס אותי ללימוזינה שחורה ונכנס בעצמו , מסמן לנהג להתחיל בנסיעה .
במשך כל הנסיעה התעלמתי מנכחותו של ולאד והתרכזתי בנוף המדהים .
לבסוף הגענו לאחוזה גדולה וסוף סוף הפנתי את מבטי אל ולאד .
" זאת האחוזה שלך ?" שאלתי בפליאה , כמה כסף לבן אדם הזה יש ?
הוא הנהנן בקור ויצא מהדלת , יצאתי אחריו והוא ישר תפס בידי , לא לוקח סיכונים.
הלכנו לכיוון האחוזה ונכנסו בדלת , אין שער , אין שומרים .
הוא נעל את הדלת מאחוריו וחלץ את נעליו .
סרקתי את האחוזה , בסגנון שמנת וזהב , ספות קטיפה שחורות ונברשות מסיביות .
" בואי לאכול " ציווה עלי והתקדם לכיוון המטבח כנארה .
" לא רעבה " קראתי והתקדמתי לכיוון הספה .
" אף אחד לא שאל אם את רעבה או לא , אמרתי לך לבוא לאכול " אמר והמשיך להתקדם.
רטנתי בכעס אבל צייתי .
ניכנסתי למטבח המפואר והתיישבתי על אחת הכיסאות .
ולאד פתח את התנור והוציא שתי צלחות אוכל .
הוא הניח מולי אחת , ברוקולי ועוף , איכס .
קמטתי את אפי בגועל .
" אני לא נוגעת בחרא הזה " הודעתי והרחקתי ממני את הצלחת .
הוא גילגל את עיניו אלי והמשיך לאכול
" קדימה , זה בריא " אמר
" לא יקרה " אמרתי ושילבתי את ידי .
הוא נאנח וקם ממקומו , פותח את התנור בשנית ומוציא צלחת פנקיקים מיגרה , חייכתי בסיפוק .
הוא החליק אותה לעברי
" פעם אחרונה " הזהיר אותי והתיישב בחזרה .
התענגתי מהפנקיקים וגמרתי את כולם
ולאד פינה את הכלים ואז חזר להסתכל עלי .
" אני הולך לכמה שעות , תתארגני , אנחנו נצא היום לארוחה "
אמר והשעין את גופו על השיש .
" ארוחה ?" שאלתי באי הבנה
" כן , כמו כל זוג " אמר באדישות
צחקתי בקול רם
" על מי אתה עובד , ולאד ? זוג ? "
אמרתי וקמתי ממקומי .
" בידיוק , זוג "
אמר בקול קר ונעץ בי את עיניו הכחולות .
צימצמתי את עיני אליו בכעס
" אנחנו לא זוג , חטפת אותי , אני שונאת אותך לפחות בוא נהיה אמיתים " סיננתי בעצבים .
" זה לא משנה כלום " אמר בקול אכזרי ואז סובב אלי את גבו ויצא מהבית , קול נעילה נשמע .
הלכתי במהרה לחלון והצצתי החוצה
ולאד נכנס למכונית ונסע מהמקום בחריקת בלמים .
זאת ההזדמנות שלי , לצאת . לחופשי .
התחלתי לסרוק במהרה את האחוזה
דלתות ? נעולות , חלונות ? בלתי ניתנות לשבירה
חיפשתי בכל פינה בבית מפתחות , מידע , משהו שיוכל לעזור לי , כלום .
לבסוף התיישבתי מתוסכלת על הספה בריפיון איברים .
הסתכלתי על הנר המרקד בתוך העששית
ואז מוחי נדלק בשניה
אש , זה מה שאני צריכה .
קמתי במהירות באנרגיה חדשה ורצתי למטבח
בילגנתי את כולו במהירות למציאת מצית .
מיגרה אחרונה משמאל , בינגו .
מצית זהובה עם סמל האריה של ולאד .
לקחתי נייר ניגוב ודחסתי אותו לכדורים .
על כל כדור שפכתי שמן בישול
לקחתי את הכדורים ושמתי כל כדור בצד אחר של דלת הכניסה .
מצאתי סמרטוט יבש והנחתי אותו גם בחזית הדלת
ואז הדלקתי את המצית וקירבתי מעט לכיוון הכדור השמאלי .
חשש מילא אותי לפתע
לעשות את זה ? האם זה הדבר הנכון ? לאן אברח ? אני בארץ זרה , אם ולאד ימצא אותי אענש בחומרה .
הלהבה דולקת מול עיני ומחכה להצית את האש הגדולה
בלי פחד , ג'וי , פחדים הם טעות .
קירבתי את הלהבה ונגעתי איתה בכדור הנייר
בשניה הוא נדלק והדליק את כל הכדורים המקושרים
התרחקתי במהירות וצפיתי בהשתאות באש המתלקחת
הדלת כולה הוצתה באש חורכת
אני חייבת לצאת מפה , מהר , לפני שאשרף בעצמי
הלכתי אחורה ואז דפקתי ריצה קדימה במהרה ובעטתי ברגלי בדלת האש .
הדלת נשברה ונפלה בחבטה חזקה על הרצפה .
צפיתי מולהבת בהצלחתי הבוערת
דילגתי על הדלת הבוערת והלכתי לכיוון היציאה .
בסוף השביל גישה שלפתי את המצית וזרקתי אותה מאחורי
ביי , ולאדוש , היה נעים להכיר .
עוד פרקק
אני יודעת שלא הגעתם לכמות הצבעות אבל החלטתי לפרגן בעוד פרקק כי חיכיתם הרבה
אז יאלה תנו גם בפרק הזה וגם בקודם הרבה תגובות והצבעות
באמת חשוב לי , אני משקיעה
אוהבתתת😍
40 הצבעות + 40 תגובות