מיילי
לוק עוצר את הרכב ומסתכל עליי
עצבני
אחרי שהוא נישק אותי , הוא פשוט חזר לנסוע ולא דיבר איתי יותר
אני יושבים ברכב כמה דקות בדממה
אני מרגישה את המתח והעצבים של לוקאס מהמעשה שלי
אז אני מחליטה לצאת מהרכב
אני טורקת אחריי את הדלת וצועדת בשביל הגישה
אני מסריחה ומזיעה
אני נכנסת הביתה והולכת ישר לכיוון המקלחת
אני שוכבת במיטה וקוראת ספר כשלוקאס נכנס
הוא עדיין לא התקלח
חליפתו ניראת מקומטת והוא נראה עייף וכועס
" תיתישבי "
הוא פוקד
אני מניחה את הספר בצד ומצמצת את עיני אליו
" למה ?"
אני חושדת
" אל תתני לי לחזור על עצמי "
הוא מזהיר , הוא נראה כל כך חסר סבלנות ועצבני , כך שאני לא מעוניינת לבחון את גבולותיו כרגע
אני זוחלת על המיטה ומתיישבת בקצה שלה
הוא מתקרב אליי וכורע לישיבת צפרדע
אני מתוחה
אני יודעת שהוא זומם משהו
רואים את זה בתנועותיו האיטיות והזהירות
הוא שולף מכיסו האחורי מין צמיד
בהתחלה אני לא רואה אותו כל כך
אבל כאשר הוא מקרב אותו טיפה
אני רואה שזה לא סתם צמיד
זה אזיק , אזיק אלקטרוני
אני באה לזנק מהמיטה ולברוח
אבל לוקאס מקדים אותי ותופס בקרסולי
אני צורחת
" שלא תעז לוקאס!"
אני מנערת את גופי בפרעות
הוא לא אומר מילה
אני ממשיכה להתנער ומצליחה לבעוט בפניו
הוא נוהם ותופס בשתיי רגלי ומרתק אותם למיטה
" אל תעשה את זה , בבקשה "
אני מנסה לשכנע אותו
" את הוכחת שאי אפשר לסמוך עלייך
את לא השארת לי ברירות אחרות "
המשכתי לנסות להשתחרר
אז הוא מיהר לפתוח את האזיק האלקטרוני ובשניה אחת הוא סגר אותו על רגלי
הוא קם והדף אותי על המיטה
" אין לך מה לנסות להוריד אותו
הוא לא ירד
יש בתוכו שבב שיראה לי איפה את נמצאת ,
בכל רגע נתון
אז הייתי ממליץ לך להפסיק לנסות לברוח,
כי מהיום
זה יהיה באמת בילתי אפשרי
את שלי , לעולמי פאקינג עולמים " .
תגיבו את דעתכם על הפרק
אוהבתת