את מחליטה לחכות לאמך שתחזור עם המרכך.
זה יהיה יותר מהיר מאשר ללכת למכולת,שאפילו לא ידוע לך אם בכלל יש שם מרכך!
בינך לבין עצמך את מודה שאת עצלנית מדי מכדי ללכת למכולת,אבל מיד דוחקת את המחשבה לפינה האחורית של מוחך.
את יושבת בחוסר מעש,בחרת בגדים והכנת את האיפור,ואמך עדיין לא מגיעה.
ככל שהזמן עובר את נהיית יותר ויותר לחוצה.
את בדיוק מתחילה לכסוס ציפורניים-משהו שנשבעת שלא תעשי יותר לעולם,כשאת שומעת את דלת הכניסה נפתחת.
את מזנקת למטה,מדלגת על המדרגות שתיים שתיים במהירות,וחוטפת מאמך את המרכך,מזכה אותה בנשיקה מהירה ובמלמול תודה בעודך עולה למקלחת בסערה.
---------------------
עברי לעמוד 27.