דרו עוזר לך לעבור דרך הקהל הרועש,ואף מציע להקפיץ אותך הבייתה.
את מסכימה,מחייכת אליו בתודה.
המכונית שלו קטנה וביתית,עם נגן קסטות ישן שנראה כאילו הותקן בה בשנות השמונים.
"תחגרי" ביקש ממך דרו.
את מצחקקת "טוב, אבא".
הוא מחייך,מעביר הילוך ויוצא מהחניה,מתרחק מהאורות והרעש.
אתם יושבים בשתיקה בזמן שהמוזיקה הרועמת נחלשת אט אט,ולבסוף נמוגה,מתנדפת באוויר הלילה הקר המתערבל סביבכם בחלל המכונית.
את רועדת קלות,מהדקת את המעיל סביבך.
דרו מבחין בכך,ומיד מדליק את המזגן,ומעביר את הכפתור השחוק מרוב שימוש ממצב 'קירור' ל'חימום'.
את שוקעת לאחור במושב העור בהקלה.
הוא מחייך,ואז מרים חפץ שחור ארוך,שמתגלה כקסטה,לטייפ העתיק.
הטייפ מתעורר לחיים בטרטור מאובק,והמכונית מתמלאת בצלילי בס וגיטרות חשמליות.
"קולדפלי" את מציינת בהפתעה.
"למה ציפית? לאבבה?" שואל דרו,צוחק ומתחיל לתופף על ההגה בחיקוי מעוות ללהקה הפינית "מאני מאני מאני"
את צוחקת "שקט!זה שיר ממש טוב ואתה הורס אותו!"
"את רומזת שאני שר גרוע?" דרו עשה עצמו נעלב.
"לא רומזת,זועקת" את צוחקת.
"נו טוב,את כנראה צודקת" הוא צוחק איתך.
הצחוק גווע אט אט ושניכם יושבים בשקט במכונית המטרטרת והמתפרקת,מקשיבים לסולן שר על סקס ועל רצח.
את מביטה החוצה מהחלון,נינוחה. המזגן פלט חום נעים והמעיל של דרו רך ומשיי.
את מתחילה לשקוע בשינה כאשר...
"כאן את גרה,נכון?" דרו מחזיר אותך למציאות.
"כן,תודה" את מחייכת אליו.
את באה לצאת מהמכונית. "אוי שיט..המעיל שלך!" את מתחילה לפשוט את המעיל.
"אין צורך!" עוצר אותך דרו במהירות "תחזירי לי אותו בבית הספר.."
"אוקי" את מסמיקה.
-----------------------------------
את לא יכולה לצאת מהרכב בלי להגיד כלום..אפילו לא תודה..
אבל הדרך שבה תאמרי את התודה...טוב,זה כבר סיפור אחר...
האם תצאי מהרכב במהירות,אומרת תודה חטופה? אם כן,עברי לעמוד 51.
הוא בהחלט ניסה לפלרטט איתך הערב...והוא ממש חמוד...צריכים להודות לו כמו שצריך! עברי לעמוד 81.
בבקשה תגיבו ותשתפו!!!! OX
YOU ARE READING
#SorryNotSorry-מסיבה מהגיהנום
Adventureזה בידיים שלכם, אתם בוחרים.. איך,אם בכלל תצאו מזה בחיים. המסיבה השנתית בבית של הדנקנים מתקיימת היום ולהפתעתך-הוזמנת. לנשום עמוק,להרים ראש,אנחנו מתחילים! האם תשרדי את הערב בחתיכה אחת? או שתגמרי אותו שיכורה,בתחתית הבריכה המפוארת של ג'ון דנקן? 16 סופים...
