-1-

40 3 0
                                    


"במקום בו יש סוד לעולם לא תוכל להיות אהבה" קרא מר ג'ונס מתוך ספר הספרות הבלוי שבידו סוגר את סיפרו ומביט לעבר הכיתה במבטו המבורגר מלא הקמטים "מה אתם חושבים על האמירה הזאת?" שאל פונה לעבר הכיתה ומחפש בעיניו ילד שיספק לו תשובה מה שגורם לי להוריד את ראשי התקווה שלא יקרא בשמי אך לשווא "גברת לוי מה תדעך על המשפט?" שאל גורם לעיני הכיתה ובעיקר לעיניים בצבע ירוק להסתכל עיניו של דוד מסתכלות לעברי וגורמות לביישנות חזקה לעטוף אותי "אני חושבת שזה משפט שלא נכון" אמרתי מסתכלת לעבר המורה מר ג'ונס מנסה להתעלם מעיניו הנועצות בי "לא נכון?" שאל בפליאה והוסיף תסבירי את עצמך בבקשה "אמר מר ג'ונס עם חיוך על פניו מרוצה על פניו על כך ששיתפתי פעולה הפעם

"אני לא מאמינה שיש מקום שבו לא יכול לצמוח ולהפוך בו אהבה גם לא במקום בו יש סוד" אמרתי מסבירה את דעתי רואה את חיוכו של מה ג'ונס גדל ולמבטו לעזוב את עיני ולהשאיר אותי חשופה לעניים הירוקות שנעוצות בי "יש כאן עוד מישהו שרוצה לשתף אותנו בדעתו? "שאל מר ג'ונס בציפייה שתלמיד עוד יענה אבל הפעם מרצונו האישי אך לשווא מאחר שאף אחד בכיתה לא פצע את פיו" מר דוד מה דעתך על המשפט? " לפתע שאל מר ג'ונס אותו גורם לכיתה לחלוקתק ולכולם להסתכל עליו מלבדי מאחר ואני יודעת שלא יענה הוא אף פעם לא עונה על שאלות או משתתף משתתף משתתף משתתף בכלל בעיניו הירוקות ונשאבת לתוכן "במקום שיש בו סודות באפשרות לאהבה כי ברגע שיש סודות אין אמון ובאהבה חשוב אמון אחרי זה על מה היא תישען אם לא על אמון "

"אהבה נתמכת ומתבססת על רגש כימיה חיבור אמון ה משהו שנוצר בהמשך זוגיות באדם שנותן למישהו אמון מלא על ההתחלה שונה לא בזוגיות" אמרתי גורמת לו להסתכל עלי במבט בוחן "מעבר לזה לכולם יש סודות גם כאלה שבזוגיות סוד לא מראה על חוסר אמון כי זה טבעי "הוספתי מרכינה את ראשי נאכלת מבושה עקב צומת הלב שלא ביקשתי בעיקר לא לו חשבתי

לעצמי מרימה את מבטי לעברו רואה שמבטו עדין נשאר עלי "גבר לוי ומר פרץ תיגשו אלי בסוף השיעור" אמר מר ג'ונס גרם לשתינו להסתכל עליו ולהפוך עם הראש ולו להמשיך את המשך השיעור ועוצר את הוויכוח הקטן שלנו והמטח שנוצר בננו

צלצול בית הספר החזק נשמע ברכבי הכיתה מסמן על ההפסקה שמתחילה גורם לכל הילדים בכיתה לסדר להפוך את הדברים ולהכניס לעשות את הציוד ולצאת מהכיתה לעבר חלל בית הספר משאירים אותנו לבד אותי את מר ג'ונס ואותו את דוד לבד

"שיר דוד ביקשתי להישאר לא סתם" קרא מר ג'ונס לעברנו בסמכותיות שאופיינית לו "כן ראובן אפשר לעשות זאת זריז אני לא רוצה לבזבז את ההפסקה" אמר דוד בחוצפה לעבר מר ג'ונס קורא בשמו הפרטי בזמן שמסדר ואת תיק בית הספר על גביו "הפגנתם ידע רחב מאוד וראיה שונה מהמצופה" אומר מר ג'ונס מתעלם ממה שדוד אמר בנימוס ואצילות האופיינית לו "שיעור הקודם חברי הכיתה קיבלו את העבודה לבגרות בזוגות ומאחר ושתיכם לא באתם אותו יום שובצתם ביחד" הוסיף והפך לי להסתכל בעינו בהלם בפעם הראשונה מתחילת השיעור ולדוד להשתנק מהלם "לא המורה אני לא מוכן לעשות איתה את העבודה שלי" אמר בעצם דוד "מר ג'ונס אין אפשרות לעשות את העבודה לבד במקום בזוג" שאלתי בתקווה שלא אצטרך לעבוד איתו שונה מאחר שלא כל כך לא רוצה לעבוד איתי אני מתכוונת לזה שתמיד ידעתי שהוא שונא אותי אבל עכשיו הבנתי כמה

"אמת יש עוד אופציה ושתעשו את העבודה בנפרד בתנאי ששיר תעביר לך דוד שיעורים ועזרה מאחר ואתה התלמיד עם הציון הכי נמוך בכיתה והכי פחות מגיע יש לך הרבה חומר להשלים כך שאתה באמת זקוק לשיר מאחר וכל המצטיינת של הכיתה" אמר מר ג'ונס קם מכיסאו ומתחיל להכניס את דבריו לתיק העבודה שלו "אה ודוד אל תשכח את המשפט מהיצירה שקראנו היום" הוסיף בזמן שהוא מסתכל לתוך עיניו של דוד "במלחמת של תשוקה ואהבה מרחק אף פעם לא מועיל" אמר מר ג'ונס בחיוך משאיר אותי ואת דוד המומים בזמן שהולך מהכיתה "בן זונה" מלמל דוד בשיניים חשוקות מעצבים גורם למבטח לפנות לעבר עינו הירוקות שבתוכן מתחוללת מלחמה "תהי זמינה אחרי בית הספר נגמור עם זה הכי מהר שאפשר" הוסיף והפך יוצא מהכיתה כמה משאיר אותי ואת השקט להתמודד עם הרעש שהשאירו הוא ומר ג 'ונס ובעיקר את התחושות בטן שרמזה לי כמה דברים הולכים להשתנות השנה הזו נקווה שלטובה.

היי חברים אני לולה זה סיפור ראשון שלי אז אמם תהיו עדינים הפרק הזה קצר יחסית בגלל שזה רק הפרק הראשון בהמשך הפרקים היו יותר ארוכים בדרך כלל יהיו גם הצבעות ותגובות שאשמח שתגיבו ותשתפו אותי בדעתכן תחושות מה הרגשתן מהפרק וכו 'אשמח מאוד להציל ואיך תגובה טובה אוהב וגפ אני זמינה בפרטי להכל מהכל מאון קשבת עד טיפים וכאלה וזהו חח אשמח תהנו

הגורל שלנוWhere stories live. Discover now