הדלת נפתחה וצעדים קטנים נשמעו ברחבי הדירה הריקה, ידיים נשלחו מעל הספרייה הגדולה והורידו קופסה חומה ומכוסה באבק
הידיים הרועדות הורידו בעדינות את המכסה, בתוך הקופסה חיכו מכתב מקופל בעדינות וורד אדום שלפי איך שהעלים הרכים של הפרח כבר לא היו רכים כל כך יותר, היה אפשר להסיק שעבר זמן רב מאז שמישהו פתח את הקופסה הזאת. הידיים הרועדות פתחו את המכתב שהיה כתוב בכתב עגול ויפה
"אהוב שלי,
הפרח הזה, בשבילך, אני יודע שאתה אוהב ורדים, אתה תמיד אומר שאני מריח כמו ורדים...
אני מניח שאתה מתגעגע נכון? אתה לא היית פותח את הקופסה הזאת אם לא.....
אני גם מתגעגע, יותר ממה שאתה חושב, אני מתגעגע לקול שלך, לחיוך שלך, לצחוק המתגלגל שלך שהיה ממלא את הבית גם כשהבדיחה שלי לא הייתה מצחיקה, אני זוכר את הפעם הראשונה שהעיניים שלנו נפגשו... העיניים החומות שלך מיצמצו בשוק ואני הרגשתי שהלב שלי התגלגל במקום, באותו רגע ידעתי שאתה הגבר שאני עומד להתחתן איתו, גם אם זה הדבר האחרון שאני אעשה.
אם נפשות תאומות היו משהו אמיתי, אתה היית הנפש התאומה שלי, עברנו כל כך הרבה ביחד...
מהדייט הראשון שלנו, שוואו אני חייב להודות היה די נורא... האוטו נהרס בדרך, ועד שהגענו למסעדה היא כבר היתה סגורה, עמדתי לבכות, עד שסוף סוף אזרתי את האומץ כדי להזמין אותך לדייט? הכל נהרס, אני זוכר שניסית לנחם אותי ולהגיד לי שהכל בסדר, ופשוט התחלתי לגמגם ולספר לך כמה זמן אני מחבב אותך וכמה רציתי שזה יהיה מושלם, ואז...
הדייט הזה הפך לדייט הכי טוב בחיים שלי, הנשיקה הראשונה שלי, איתך, אני גם זוכר שגררת אותי לים וזרקת אותי למים בזמן שאני לובש ג׳ינס וחולצה, לא יכלנו להפסיק לצחוק והיתי כל כל מאושר, המשכת לנשק אותי כל הלילה למרות שכל הפרצוף שלי היה מלוח, מהים ומהדמעות, אוף.. אני באמת מאוהב בך.
אני גם זוכר שרבנו בפעם הראשונה, זה היה באמת שטות... והינו צריכים פשוט לדבר על זה.. במקום.. להיפרד
השלושה החודשים האלו? שנפרדנו בהם? בכיתי כל יום, הלב שלי היה שבור לרסיסים, במיוחד שידעתי שגם אתה בוכה, אני כותב את המכתב הזה ובוכה בגלל זה עכשיו...
בייבי... אל תבכה, אני יודע שאתה בוכה, אבל פליז אל תבכה או שאני אבכה עוד
ואתה זוכר את הפעם הראשונה שבאתי אל ההורים שלך, אמא שלך היית כל כך נחמדה... ואבא שלך היה קצת קשוח בהתחלה, אבל כשבסוף הערב הוא אמר לי 'נתראה בפעם הבאה׳ והתחלתי לבכות מאושר זה לגמרי שבר את הקרח... אני כל כך אוהב את המשפחה שלך, הם המשפחה שתמיד רציתי, ואני כל כך שמח שיצא לי לפגוש אותם
אני יכול לראות את הפרצוף שלך עד לכאן, ואני יודע מה אתה רוצה לשמוע....
האמת, שאני לא שמח שפגשתי אותך.... כי להיפרד? היה הדבר הכי קשה שקרה לי.. אני אוהב אותך יותר משאני אוהב את עצמי,
ואני כל כך מצטער שהיית צריך לראות אותי שם... בבית חולים... נושם את הנשימות האחרונות שלי, הייתי משלם כדי שהזיכרון האחרון שלך ממני יהיה שלנו מתחבקים ביחד ולא אני מחובר למכונות הנשמה וצינורות, אני כותב את זה ויודע שלא נשאר לי הרבה זמן, ואתה גם יודע... אבל לא יודע עד כמה קצת.... אני... מצטער, ואל תגיד שאני לא צריך להצטער! אני מצטער..
שבימים האחרונים שלי, התרחקתי ממך, זה היה מעשה מטומטם, חשבתי שככה, לעזוב אותי יכאב פחות.. אבל, השעות האחרונות שלי ביחד? לפני שכיסו אותי עם הבד הלבן והכריזו על שעת המוות בכזאת דרמטיות...
שהחזקת אותי, ונישקת אותי, ואמרת כמה אתה אוהב אותי, אני כל כך שמח שזה קרה, אבל סליחה שלא נשארתי מספיק זמן כדי להתחתן איתך, אני זוכר שביקשת שכשיקברו אותי ישארו את הטבעת על היד שלי, ושלא יוציאו אותה, כי אף אחד לא יכול להחליף אותי...
אהוב שלי, אני מבקש ממך, אל תתקע על המחשבה עליי, תנסה, בשבילי, לפגוש אנשים אחרים, אני לא אוכל לסבול את המחשבה שאתה עצוב, לבד, אז תמשיך בחיים טוב? אבל אל תשכח אותי יחתיכת דג זהב שכמוך....
אני אוהב אותך, מאז המבט הראשון שהנחתי עלייך,
ואני לעולם לא אפסיק לאהוב אותך, אני אשמור עלייך מלמעלה
אני אוהב אותך אהוב... החבר הכי טוב שלי, הנפש התאומה שלי, הסקס הכי טוב שלי (אני שומע אותך צוחק!), ארוסי... ובעלי לעתיד או לעבר...
להת׳ אהוב"
יבבה חנוקה נפלטה ברחבי הבית "אני מתגעגע אהוב.."
הוא ניגב את הדמעות שנזלו על הפרצוף שלו , הוא נשם עמוק ואמר בקול שקט שהדהד בבית הריק "אני אראה אותך בקרוב אהובי"
אף אחד לא ידע שזו הייתה הנשימה האחרונה שלו.
{698 מילים}
YOU ARE READING
One shots stories
Short Storyone shots Hebrew סיפורים קצרים, תמיד יש לי רעיונות רנדומליים לסיפורים אז אני אכתוב אותם כאן...אין הגדרה לספר הזה, זה פשוט יהיה בלגן אחד גדול, אבל מקווה שתאהבו את זה במילא ( ꈍᴗꈍ)
