פרק שש עשרה-

992 21 0
                                    

הוא הוביל אותי מחוץ לדלת והעלה אותי שתיי קומות למה שאמור להיות חדרי כל החדר היה לבן חוץ מהמצעים שעל המיטה שהיו בצבע ורוד יש גם שידה בפינה של החדר ומעליה מדפים באותו הצבע של המצעים והיה מרפסת קטנה עם נוף לים

"נו מה אומרת?" הוא שאל
"ממש יפה, אפשר לבקש משהו?" עניתי בקול רגוע
"ברור בייבי" הוא ענה, הבייבי שלו החליא אותי.
אבל אני צריכה כרגע שהוא יחבב אותי ואז אני אוכל לברוח
"אני רוצה ערסל במרפסת, זה אפשרי?" עניתי
"ברור בייבי הכל בישבילך" הוא אמר ונשארתי לבד בחדר הזה.

ראיתי שיש מעבר ועוד שתיי דלתות בחדר שלי אחד מוביל לחדר אמבטיה שכולו קרמיקה שחורה. ואחד מוביל לחדר ארונות ענקי עמדתי עמומה מול הארון יש שם את כל הבגדים שלי אפילו את הבגדים שלא ארזתי, יש שם חולצות של חברות שלי שהן הביאו לי ואף פעם לא החזרתי להן
עד כמה הוא חולה נפש שיש לו את כול זה שאלתי את עצמי.

"בייבי איפה את?" שמעתי אותו נכנס לחדר
"כאן" אמרתי בקול חלש
"בייבי בואי לפה!!!" הוא צעק
"אני באה" אמרתי והתקדמתי אליו
"מה" שאלתי בקול חלש
"איפה היית?! שאני קורא לך את עונה"
"עניתי" אמרתי בקול חלש
"לא ענית ואל זה מגיע לך עונש" הוא אמר
"יודע מה נשבר לי ממך, נראה אותך נותן לי עונש. אמרתי שאני כאן אני לא אשמה שאתה חירש" אמרתי וחזרתי לחדר הארונות יש לי פתיל ממש קצר תוך שנייה ורבע אני מתפוצצת
"את מתחצפת" הוא אמר בחריקת שיניים
"אני יודעת" צעקתי לו מהחדר הארונות

הסתכלתי על כל הבגדים אבל בגד אחד משך לי את העין, לפעמים אני הולכת לישון בחולצות של הארי ושהסתכלתי מקרוב זה היה החולצה שלו לקחתי את החולצה התישבתי בפינה והרחתי אותה יש לזה את הריח שלו אמרתי לעצמי בשקט והתחלתי לבכות אני לא יכולה יותר, אני מתגעגעת כלכך.

אחרי כמה דקות האשטון הזה נכנס לחדר והתיישב לידי ברצפה הוא לקח אותי ושם אותי על רגליו לא היה לי את הכוח לזוז ולהתנגד כל מה שרציתי זה פשוט להישאר ככה אם החולצה של הארי בידי ולהפסיק לחשוב על הכול.

מה אומרים על הפרק??? האם היא צריכה לברוח או להישאר תקראו את הסיפור ותעשו לייקים אוהבת💗

YOUWhere stories live. Discover now