שמלה אדומה

היום זה היומולדת שלי.
בחרתי את השמלה האדומה.
השמלה של אחותי התאומה.
היתה שלה.
לפני כל הבלאגן.
התאונה.
אבא השקיע בארגון היומולדת רק כדי לשמח אותי.
שבימים האחרונים זה קצת קשה.
יום לפני היומולדת שלי יש אזכרה לאמא ולאחותי התאומה, אנה.
אתם מבינים?, היומולדת שלי ושל אנה.
שנזוז?
יצאתי מחדרי ותוך כדי ניסיתי לעבוד על הפרצופים המופתעים שלי...
לקחתי את השמלה האדומה מהחדר שלה.
נשמתי נשימה עמוקה.
והתלבשתי.
היא התאימה לי בדיוק.
שיצאתי חיכתה לי שם כל המשפחה של אבא.
פתאום שכחתי את כל מה שעבדתי עליו.
כשלתי על ברכיי והתחלתי לבכות בשקט.
אבא צעד לעברי.
הוא מחה את דמעותיי ונשק לי על הלחי.
"לא רק לך זה קשה" הוא ענה ברוך.
קמתי על רגליי.