"מה את עושה כאן?" שאלתי באיום את נופר שהייתה בתא שלידי מצד שמאל.
"כבר אמרתי לך! הכניסו אותי לכלא!!" היא צעקה והמקום היה שקט.
"אוקיי. למה באת אליי בהפסקה?" שאלתי. עלק הפסקה. "רציתי לראות אותך" אמרה בקול שקט. איף לא סובל אותה!
"יש לך מזל שאנאבל ישנה עכשיו" אמרתי והסתכלתי על אנאבל. יפה שלי, כמה אני שרוף עליה! אני חולה לה על הצורה!
"אפשר לחשוב.. היא לא בין המציאות (מהמילה למצוא) הכי גדולות" אמרה בהתנשאות. אני שונא שהיא עושה את זה. "היא יותר טובה ממך, זה בטוח" אמרתי עושה לה פרצוף כמו ילד קטן. יופי, נופר באה ועכשיו הכל ילך לעזאזל!
"כאילו מה אתה מוצא בה?" אמרה מסתובבתי ומתיישבת על המיטה וכך גם אני. הרסה לי עכשיו את החיים זאתי.
"עזבי אותי, אוקיי?! נפרדנו לפני איזה 5 שנים אולי! מה פתאום את באה?!" צעקתי עליה. אויש נו, רק שאנאבל לא התעוררה. "אתה חושב שבאתי לפה כי אני בחרתי?" שאלה בכעס, "נופר, אני מכיר אותך ואת כל ההתחכמויות שלך, את לא חייבת להסתיר ממני את זה" אמרתי נשכב על המיטה בכעס. "כן, אני בחרתי לבוא לכאן בזכות ה'כשרונות' שלי. מרוצה?" שאלה בכעס. אין לי כח אליה נו. "למה שאני אהיה מרוצה? את יודעת שכבר שכחתי ממך? אז למה באת? בשביל מה? חשבתי שגם את כבר שכחת.. כנראה שלא" אמרתי מתיישב על המיטה ואני מסתכל עליה לא מבין. הולך לקרות משהו רע. משהו רע מאוד.
{ראשון בבוקר}
~נקודת מבט אנאבל~
לא הלכתי לישון צהריים אתמול. שמעתי את כל השיחה שלהם. כל כך רציתי להתערב. פאק נו.
סהר ואני הלכנו לחדר אוכל מחובקים, "תתרחקו" שוטר אחד אמר ואז שמענו את נופר צוחקת. כוסאמק, לא סובלת אותה.
"בוקר טוב" נופר אמרה בחיוך אליי ואל סהר והתיישבה איתנו. "מה את עושה?" שאל אותה ואני מחייכת לעצמי, סהר כבר יטפל בה. "אה זה שמור? טוב... בטח שמור לי" אמרה מחייכת וטיפה מצחקקת. אני אהרוג אותה. "עופי מפה" סהר התחיל להתעצבן. את זה דווקא אהבתי. "טוב. סבבה" אמרה כאילו פגועה וקמה ממקומה, מסתכלת עליי כעס. הולך להיות משהו רע. משהו רע מאוד. אני מרגישה את זה.
"הזוג הכי יפה שראיתי!!" קולה של אמה נשמע וקמתי לחבק אותה ונתנו אחת לשנייה נשיקה בלחי. "בוקר טוב, אמה" סהר אמר. פששש איזו התקדמות. "בוקר טוב" אמרה לו מחייכת. הקשר שלהם די טוב. בלי עין הרע. "איפה אלאור?" שאלתי והתחלתי לאכול. "עדיין לוקח אוכל, את יודעת איך הוא" אמרה לי וציחקקתי.
"אוי סליחה! זה לא היה בכוונה!" שמעתי את קולה של נופר בקול תינוקי ומשהו חם נשפך עליי.
"מה את עושה?!" צעקתי וקמתי ממקומי בכעס, גם סהר קם כדי להפחיד אותה. "מה עשית?!" צעק עליה והעיף אותה הצידה.
אמה עזרה לי להתנקות וביקשתי מאחד השוטרים שיתן לי ללכת להתקלח ולהחליף בגדים.
נופר הולכת מזה לחטוף. אני נשבעת.
~נקודת מבט סהר~
"מה הבעיות שלך?!" צעקתי על נופר. "תירגע--" היא באה להמשיך אבל קטעתי אותה, "רק מישהי אחת תגיד לי להירגע, וזאת אנאבל" אמרתי עוד שנייה צועק. "בסדר.." אמרה זזה ממקומה באי נוחות.
"תתרחקי מאנאבל, אחרת את תחטפי ממני" הזהרתי אותה והלכתי בחזרה לשולחן. אנאבל בטח הלכה להחליף בגדים.
----------
פרק הבא עולה ב-15 הצבעות💗
ВИ ЧИТАЄТЕ
גם כן את
Романтика{גמור!} 1# נוער - 13.11.2018 1# חיים- 22.11.2018 1# פשע- 28.11.2018 1# זוג- 29.1.2019 1# רוע- 23.2.2019 1# כלא- 13.3.2019 1# את- 7.4.2019 1# רומנטיקה- 21.5.2019 •"אל תעצבני אותי" אמר בקול האלוהי שלו. "לא עשיתי כלום" עניתי בכעס. הוא כרך את ידיו סביב...
